30 שנות ניסיון בהתאמת
מטפלות לבני הגיל השלישי
ומשפחותיהם

כשמדברים על חרדות נטישה כנראה כי המחשבה תגלוש לחשש הקטן שנמצא בראש של כולנו כשאנחנו נמצאים בקשר קרוב עם אדם שחשוב לנו. הפחד שיעזבו אותנו ונישאר לבד. אולי גם נחשוב על הילדים שלנו ועל הגיל שבו הם פונים למסגרות ולא יהיו מוגנים יותר תחת הכנף הבטוחה שלנו, ונחשוש ממה הם ירגישו, כאשר יאלצו להיפרד מאיתנו. אך לעיתים רחוקות נחשוב על חרדת נטישה בקרב קשישים ותשושי נפש. אלה שחוו כמה דברים לא קלים בחייהם, חוו אובדן או התאלמנו. גם הם יצטרכו תמיכה, חיזוק והכרה בחרדת הנטישה שלהם, מהפחד לאבד עוד אהובים ומשיבוש של הנורמה ואורח החיים שהם כבר מכירים. חשוב לדעת איך אפשר להקל עליהם בתהליכי החיים הבלתי-נמנעים ולעזור להם לטפל בה. אז מהי בעצם חרדת נטישה? למעשה ההגדרה היא פשוטה כמשמעה. זהו הפחד מנטישה של אדם קרוב, פרידה או אובדן, לעיתים אפילו ממקום מסוים או מחפץ בעל משמעות. חרדת הנטישה היא עניין טבעי שכל אדם עובר בתהליך ההתפתחות שלו כילד. זהו מנגנון ביולוגי שנועד לחבר את התינוק לאמא שלו כדי שתגן עליו ותרחיק אותו מסכנות. כאשר הילד גדל ונהיה בוגר ומפתח את העצמאות שלו, כאשר הוא לא תלוי באימו יותר, חרדת הנטישה מעט מיטשטשת ומאפשרת לחיות חיים שלמים ומלאים. בהיעדר גישה נכונה לעניין, או לחילופין, טראומה או אובדן משמעות שהאדם חווה במהלך חייו והתבגרותו, ייתכן שחרדת הנטישה תישאר ותשפיע על חייו ומערכות היחסים של האדם ותיצור את מה שכולנו מכירים כפחד מהרס של מערכת היחסים שלנו מה שיותיר אותנו לבד, יערער את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם ולא נדע איך להתמודד עם זה.   אז גם קשישים ותשושי נפש יכולים לחוות חרדת נטישה? אמנם הנושא לא מדובר מספיק כאשר מתעסקים בנושא החרדות, אבל לחלוטין כן ואפילו יותר ממה שאנחנו חושבים. חרדת הנטישה יכולה להגיע ולחלוף בכל שלב התפתחותי בחיים, ובמחשבה מעמיקה זה לא מאוד מופרך שהיא תצוץ לעת זקנה או לאחר טראומה מסוימת. הפחד לאבד את היקרים לך גדל ככל שהמשפחה גדלה. בין אם ילדים, נכדים או בני זוג. ככל שמתבגרים, נחשפים ליותר ויותר קשיים שנערמים על הנפש ואם לא עוצרים בזמן כדי לטפל בזה באופן מקצועי, לא נדע להתמודד עם זה בגיל זקנה. חשוב גם לזכור שאופציית הטיפול לא הייתה מאוד מקובלת בעבר ולכן חלק גדול מהקשישים בימינו אינם יודעים איך לטפל בזה ולמי לפנות. על מנת לעזור להם ניתן לפנות לחברות המספקות שירותי סיעוד וכך ליצור קשר עם מטפלים ומטפלות סיעודיים שיוכלו לתת מענה ולהגיש עזרה בעת הצורך.   מה הם התסמינים של חרדת נטישה והטיפול בה? תסמיני חרדת הנטישה לא שונים מכל התקף חרדה אחר שאולי אנחנו עשויים להכיר. התסמינים הגופניים עלולים לכלול כאבי ראש, רעידות, בחילות, טשטוש חושים, קוצר נשימה ועוד. אך התסמינים העיקריים הם בעיקר מחשבות חוזרות ונשנות על "מה יקרה אם". קשישים שחווים אובדן של עצמאותם חשים לעיתים תסכול לגבי השינוי שחל בחייהם. תסכול זה עשוי לבוא לידי ביטוי בתנודות במצבי הרוח, עצבות רגעית ואף דיכאון. לכן חשוב שיקבלו את הסיוע הסיעודי הטוב ביותר עבורם. איך נדע מהו הסיוע הטוב ביותר עבור האהובים שלנו? קודם כל חשוב לבחור במטפל סיעודי או מטפלת סיעודית שהקשיש ירגיש חיבור אליהם. בנוסף, נרצה לדעת כי המטפל או המטפלת עונים על כל הצרכים של הקשיש ומגלים רגישות וסבלנות. נשאף לייצר עבור המטופל שגרה יציבה עם המטפל ונמנע מתחלופה של מטפלים ולכן חשוב מאד שנהיה מדויקים בבחירת המטפל או המטפלת.   איך מעניקים לאנשים שאנחנו אוהבים את העזרה הדרושה?   חוששים לגבי בחירת המטפל/ת הנכון עבור הוריכם, או אחרים שיקירים ללבכם? מומלץ לפנות לחברת סיעוד מקצועית, בעלת ניסיון עשיר ומוניטין מבוסס. חברת סיעוד לא רק מכשירה את המטפלים והמטפלות בצורה הקפדנית והטובה ביותר, אלא גם יודעת להתאים לכל מטופל ומטופלת את הליווי והתמיכה שהם צריכים. אנחנו, במנפאואר קר, מבינים היטב את הקשיים איתם מתמודדים קשושים ותשושי נפש, ורוצים לעזור לכם ולהם, כך שאף פעם לא ירגישו לבד.  

מבחן תלות – כדאי להתכונן מראש                                          מבחן התלות מטעם המוסד לביטוח לאומי מעורר אצל רבים מהנבדקים חשש ומתח. זו הסיבה שכדאי להתכונן אליו מראש. מבחן תלות של המוסד לביטוח לאומי נועד לבדוק את רמת התפקוד של אדם מבוגר בביצוע פעולות יומיומיות שגרתיות, לצורך קביעת זכאותו לסיוע של אדם נוסף לצורך ביצוע אותן פעולות. הבודק מטעם הביטוח הלאומי – אח/ות, פיזותרפיסט/ית או מרפא/ה בעיסוק – מבקר בביתו של הנבדק, ומעריך את יכולתו לאכול, להתלבש, להתרחץ, להתנייד ולשלוט בסוגרים. הבדיקה – לפעמים בהדגמה, ולפעמים על סמך התרשמות בלבד או ראיון, בהתאם למצבו של כל נבדק – קובעת ניקוד לרמת הביצוע של הפעולות, ולפי הניקוד מחושבת הזכאות לעזרה הנדרשת. בנוסף, הבדיקה מעריכה גם יכולת קוגניטיבית (במקרים של ירידה ביכולת, כמו אלצהיימר), לצורך קביעת זכאות להשגחה על הנבדק. אין זה מפליא שהבדיקה מעוררת חשש ולחץ אצל חלק מהנבדקים. מעבר לעובדה שהנבדק אינו יודע מה יהיה מהלך הבדיקה ומי יהיה הבודק, מדובר במעמד שחושף אותו בשיא חולשתו. – אצל אחדים מהנבדקים, היא יכולה להיתפס כפלישה לטריטוריה פרטית. – בחלק מהמקרים, הדגמה וביצוע של פעולות אינטימיות בנוכחות זר עלולה להביך ולעורר אי נוחות. – אלו שהדימוי העצמי שלהם ירוד ממילא בעקבות ההידרדרות ביכולות, עלולים לראות בה אפילו עלבון. החששות לגיטימיים, וזו הסיבה שכדאי מאוד להתכונן אל הבדיקה מראש: להסביר לנבדק את מטרתה ולתאר את מהלכה, ולהסיר התנגדויות, עכבות ומבוכה. ב"הכנה לבדיקה", אין הכוונה להציג מצג-שווא מוגזם של חוסר תפקוד, ומצד שני – אין הכוונה להציג "תפקוד-יתר", שקשישים רבים נוטים אליו גם באופן לא מודע. הנטייה לעורר את הרושם ש"אצלי הכל בסדר, אני לא צריך שום עזרה" משותפת לרבים – צעירים ומבוגרים, בריאים וחולים – וכדאי להיות מודעים אליה ולמנוע ממנה לחבל בתוצאות הבדיקה. לכן, יש להרגיע את הנבדק לפני הבדיקה, וללוות אותו במהלכה, כדי להשיג את מלוא שיתוף הפעולה שלו. איך מתכוננים? • ספרו על הבדיקה מראש. ככל שהנבדק יבין יותר מה מטרת הבדיקה ומה עתיד לקרות בה, הוא ירגיש רגוע ובטוח יותר. ספקו את מקסימום המידע, והכינו אותו לאפשרות שיצטרך להדגים פעולות אחדות כחלק מהבדיקה. היו אמפתיים לחששות ולגילויי המבוכה, אך הסבירו ששיתוף פעולה מצדו יבטיח את התוצאה הטובה ביותר בשבילו. • היו נוכחים בבית בעת הבדיקה. אל תשאירו את בן המשפחה לבד בזמן הבדיקה. בטופס הבקשה לבדיקה, ציינו מראש שאתם מעוניינים ללוות את הנבדק בעת בדיקת התלות. עם זאת, זכרו לציין באוזני הבודק שאינכםםם מתגוררים בבית הנבדק, שכן קשישים המתגוררים לבד זכאים לנקודות זכות נוספות במבחן התלות. נוכחותכם תרגיע את בן המשפחה הנבדק ותקל עליו, וגם תועיל במקרה שיזדקק לעזרה – בין שבהדגמה, בין שבראיון עם הבודק. קחו בחשבון שלא כל הבעיות התפקודיות ייבדקו, ותפקידכם הוא לפרט ולהסביר לבודק מדועעע לדעתכם בן המשפחה זקוק לסיוע או להשגחה של אדם נוסף. אם ישנן נפילות חוזרות ונשנות, בעיות קוגניטיביות שצצות בהדרגה – ציינו אותן באוזני הבודק. • הכינו את המסמכים הדרושים. כדי לתמוך בבדיקה ולקבל הערכה נכונה, חשוב להציג לפני הבודק את כל המסמכים הרלוונטיים ואת אביזרי העזר שבהם משתמש הנבדק. לפיכך, רכזו כל מה שרלוונטי – תוצאות בדיקות, חוותתת דעת רפואיות, הליכונים, כיסא גלגלים, מוצרי ספיגה וכו' – והקפידו להסביר לבודק את מידת הרלוונטיות שלהם ואת נחיצותם. • הקפידו על תיאור אמין ומפורט של המצב. שימו לב שהנבדק אינו מנסה להרשים את הבודק ביכולותיו, ושהוא אינו מתאמץ לבצע פעולות שהוא אינו יכול לבצע ללא עזרה בדרך כלל. הנטייה להצליח בביצוע המשימות ולהצטייררר כמי שאינו זקוק לעזרה יכולה להטעות את הבודק, ולזכות אותו בפחות נקודות זכות מאלה שהוא זקוק להן בפועל. אתם, מצידכם, אל תמעיטו ואל תגזימו בתיאור יכולותיו של הנבדק. חשוב שתספקו תמונה מלאה, ואל תחששו דברווו בגלוי על כל מגבלה או קושי רלוונטי.

בעולם שבו תוחלת החיים מתארכת, הצורך בתמיכה סיעודית הולך וגובר. עבור רבים מבני הגיל השלישי ובני משפחותיהם, ניהול הצרכים היומיומיים הופך לאתגר ממשי, בין אם מדובר בעזרה אישית, השגחה או תמיכה בפעילויות שגרתיות.  הביטוח הלאומי מספק מענה חשוב באמצעות גמלת סיעוד, אך מיצוי הזכויות דורש הבנה מעמיקה של החוק ותנאיו. אנחנו כאן כדי להסביר את חוק הסיעוד וכל מה שחשוב לדעת כדי לקבל את הסיוע המגיע לכם. מהו חוק הסיעוד? חוק הסיעוד, שנחקק בשנת 1986, נועד לספק תמיכה לקשישים המתגוררים בביתם או בדיור מוגן וזקוקים לעזרה בפעולות יומיומיות או להשגחה למען בטיחותם.  החוק מופעל על ידי המוסד לביטוח לאומי בשיתוף עם משרד הרווחה וקופות החולים, ומאפשר לקשישים לקבל שירותים כגון סיוע של מטפלת בבית, טיפול במרכזי יום, אספקת מוצרי ספיגה, לחצן מצוקה ושירותי כביסה. מטרת החוק היא לאפשר לקשישים להמשיך לחיות בסביבתם המוכרת תוך קבלת הסיוע הנדרש לשמירה על איכות חייהם. מי זכאי לחוק הסיעוד? הזכאות הבסיסית לגמלה ניתנת לאנשי אחרי גיל הפרישה, בעלי תושבות ישראלית המתגוררים בקהילה (בבית או בדיור מוגן). מלבד זאת, הזכאות נקבעת על פי: מבחן הכנסות המוסד לביטוח לאומי בודק את הכנסות המבקש ובן/ת זוגו כדי לקבוע את זכאותו לגמלה. ההכנסות הנלקחות בחשבון כוללות שכר מעבודה, פנסיה, קצבאות שונות והכנסות מנכסים. לעומת זאת, תשלומים מביטוח סיעודי פרטי וקצבאות לניצולי שואה אינם נכללים בחישוב. קיימות תקרות הכנסה הקובעות את שיעור הגמלה: הכנסה עד סכום מסוים מזכה בגמלה מלאה, בעוד שהכנסה גבוהה יותר עשויה לזכות בגמלה מופחתת או לפסול את הזכאות. מבחן תלות (ADL) לאחר עמידה בתנאי ההכנסה, נבדקת יכולת התפקוד של המבקש באמצעות מבחן תלות (Activities of Daily Living). במסגרת מבחן זה, מעריך מטעם הביטוח הלאומי מבקר בבית המבקש ובוחן את יכולתו לבצע פעולות יומיומיות כגון ניידות, הלבשה, רחצה, אכילה וטיפול בהפרשות. כל פעולה מוערכת בניקוד בהתאם לרמת העצמאות או התלות של המבקש. סך הנקודות שנצברו במבחן קובע את רמת הגמלה לה זכאי המבקש. דרגות וזכאויות בגמלת סיעוד הזכאות לקבלת גמלת סיעוד נקבעת בהתאם לרמת התלות של המבקש בעזרת הזולת, ומחולקת לשש רמות זכאות: רמה 1: 2.5 עד 3 נקודות. מי שנמצא תלוי במידה מועטה בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היומיום, או מי שזקוק להשגחה. רמה 2: 3.5 עד 4.5 נקודות מי שתלוי במידה רבה בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היומיום. רמה 3: 5 עד 6 נקודות. מי שתלוי במידה רבה מאוד בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה. רמה 4: 6.5 עד 7.5 נקודות. מי שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל פעולות היומיום בכל שעות היממה, או מי שזקוק להשגחה מתמדת. רמה 5: 8 עד 9 נקודות. מי שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל פעולות היומיום בכל שעות היממה, ונמצא במצב בריאותי ותפקודי מורכב. רמה 6: 9.5 נקודות ומעלה. מי שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל פעולות היומיום בכל שעות היממה, ונמצא במצב בריאותי ותפקודי מורכב מאוד. שעות טיפול לפי דרגות הזכאים לגמלת סיעוד מקבלים מספר שעות טיפול שבועיות בהתאם לרמת הזכאות שנקבעה להם. בנוסף, ניתן להמיר חלק משעות הטיפול בכסף או בשירותים אחרים, בהתאם לרמת הזכאות ולאישור המוסד לביטוח לאומי. רמה 1: 5.5 שעות טיפול שבועיות. רמה 2: 10 שעות טיפול שבועיות. רמה 3: 17 שעות טיפול שבועיות. למעסיקים עובד זר – 14 שעות. רמה 4: 21 שעות טיפול שבועיות. למעסיקים עובד זר – 18 שעות. רמה 5: 26 שעות טיפול שבועיות. למעסיקים עובד זר – 22 שעות. רמה 6: 30 שעות טיפול שבועיות. למעסיקים עובד זר – 26 שעות. העסקת עובד סיעודי זכאי גמלת סיעוד ברמות הגבוהות (4-6) המעסיקים מטפל ישראלי בלבד, ואין להם היתר להעסקת עובד זר, עשויים להיות זכאים לתוספת שעות טיפול שבועיות. לדוגמה, מקבלי גמלה ברמה 4 עשויים לקבל תוספת של 3 שעות טיפול שבועיות, ומקבלי גמלה ברמה 5 או 6 עשויים לקבל תוספת של 4 שעות טיפול שבועיות. זכאות להעסקת עובד זר בסיעוד ניתנת למטופלים שאינם שוהים במוסד סיעודי וזקוקים להשגחה של מטפל סיעודי במשרה מלאה.  סל השירותים בחוק הסיעוד הזכאים יכולים לבחור את השירותים המתאימים להם מתוך הסל. בנוסף, קיימת אפשרות להמיר חלק משעות הטיפול בגמלה כספית, בהתאם לרמת הזכאות ולתנאים שנקבעו. עזרה של מטפל אישי בבית: מטפל או מטפלת מגיעים לבית הזכאי ומסייעים בפעולות כגון התלבשות, אכילה, רחצה, ניידות בתוך הבית, טיפול בהפרשות, וכן בניהול משק הבית, כולל בישול וניקיון בסיסי.  ביקור במרכזי יום לקשישים: השתתפות בפעילויות חברתיות, תרבותיות וטיפוליות במרכזי יום, המספקים גם ארוחות, פיזיותרפיה והעשרה. ביקור במרכז יום מחליף מספר שעות טיפול שבועיות, בהתאם לרמת הזכאות.  אספקת מוצרי ספיגה חד-פעמיים: חיתולים, תחתוני מגן ומוצרי ספיגה אחרים, בהתאם לצורכי הזכאי, המסופקים לביתו על בסיס חודשי.  שירותי מוקד ולחצן מצוקה: התקנת לחצן מצוקה בבית הזכאי, המחובר למוקד חירום הפועל 24/7 ומאפשר קריאה לעזרה במקרה חירום רפואי או אחר.  שירותי כביסה: איסוף כביסה מבית הזכאי והחזרתה נקייה ומקופלת. כל יחידת כביסה (עד 5 ק"ג) מחושבת כחלק משעות הטיפול השבועיות.  תהליך הגשת תביעה לגמלת סיעוד מילוי והגשת טופס התביעה יש למלא טופס תביעה לגמלת סיעוד (טופס 2600). ניתן למלא את הטופס באופן מקוון או להדפיסו ולמלא ידנית. את התביעה יכולים להגיש המבוטחים עצמם או נציגיהם (כגון בן משפחה, אפוטרופוס, עובד סוציאלי או אחות).  מסמכים נדרשים: מידע רפואי: תדפיס מידע רפואי מקופת החולים, כולל תמצית התיק הרפואי, אבחנות ותרופות, חתום על ידי רופא או אחות. סיכום אשפוז: למי שאושפז במהלך שלושת החודשים שקדמו להגשת התביעה. אישורי הכנסה: מסמכים המעידים על הכנסות המבוטח ובן/ת זוגו עבור שלושה חודשים רצופים מתוך ארבעת החודשים שקדמו להגשת התביעה. כתב ויתור סודיות רפואית: חתימה על כתב ויתור המאפשר לביטוח הלאומי לקבל מידע רפואי רלוונטי. אבחון קוגניטיבי: למי שסובלים מירידה קוגניטיבית, מומלץ לצרף אבחון מגריאטר או פסיכוגריאטר. ניתן להגיש את התביעה והמסמכים הנלווים באחת מהדרכים הבאות: הגשה מקוונת דרך אתר המוסד לביטוח לאומי. הגשה פיזית בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים, או באמצעות דואר/פקס. בדיקת התפקוד (מבחן תלות – ADL) לאחר קבלת התביעה, מתואם ביקור של מעריך מטעם הביטוח הלאומי בבית המבוטח, לבחינת יכולתו לבצע פעולות יומיומיות. קשישים מגיל 90 ומעלה יכולים לבחור להיבדק על ידי רופא גריאטר. קבלת החלטה בהתאם לממצאי הבדיקה והמסמכים, ביטוח לאומי קובע את הזכאות לגמלת סיעוד ואת רמת הגמלה. ההחלטה נשלחת למבוטח בדואר. במקרה של אישור התביעה, מפורטים השירותים או הגמלה הכספית שהמבוטח זכאי להם. במידה והתביעה נדחית או שהמבוטח אינו מסכים עם רמת הגמלה שנקבעה, ניתן להגיש ערעור לוועדת עררים של הביטוח הלאומי. חשוב להקפיד על מילוי מדויק של הטופס וצירוף כל המסמכים הנדרשים, כדי למנוע עיכובים או טעויות. מומלץ להגיש את התביעה באמצעות Manpower Care – חברת סיעוד מנוסה שמתמחה בליווי משפחות בתהליכי מימוש זכויות, כולל הדרכה והכוונה בתהליך קבלת גמלת סיעוד. השירות כולל הערכה מקדימה של המצב התפקודי וייעוץ לגבי הגשת התביעה. מלבד סיעוד בקבלת הגמלה, אנו כמובן מספקים מטפלים ומטפלות (מקומיים וזרים) בהתאמה אישית, וכן מציעים שירות ייעודי של "טרום סיעוד" במקרים מסוימים. פנו אלינו עם כל שאלה, נשמח לעזור. שאלות ותשובות על חוק הסיעוד מי זכאי לקבל גמלת סיעוד במסגרת חוק הסיעוד, ומהם הקריטריונים לזכאות? הזכאות לגמלת סיעוד ניתנת לתושבי ישראל שהגיעו לגיל הפרישה וזקוקים לעזרה בפעולות יומיומיות (כגון אכילה, רחצה, לבוש וניידות) או להשגחה מתמדת. הקריטריונים כוללים מבחן תפקודי (ADL), מבחן הכנסות, ומגורים בקהילה (לא במוסד סיעודי).   אילו סוגי הטבות ניתן לקבל במסגרת חוק הסיעוד? במסגרת חוק הסיעוד ניתן לקבל מגוון הטבות, לרבות סיוע של מטפל בפעולות יומיומיות כמו הלבשה ורחצה, ביקור במרכזי יום לקשישים הכולל פעילויות חברתיות וטיפוליות, אספקת מוצרי ספיגה חד-פעמיים, התקנת לחצן מצוקה המחובר למוקד חירום ושירותי כביסה. השירותים מותאמים אישית לצורכי הזכאי בהתאם לרמת הזכאות שנקבעה.   כיצד מחושבת גמלת הסיעוד? גמלת הסיעוד מחושבת על סמך שני קריטריונים: מבחן תלות (ADL) המעריך את יכולת המבוטח לבצע פעולות שגרתיות, וכן מבחן הכנסות של המבוטח ובן/בת זוגו. שילוב תוצאות שני המבחנים קובע את היקף הגמלה והשירותים שהמבוטח זכאי להם.   האם ניתן לערער על גובה גמלת הסיעוד? כן, ניתן לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בנוגע לגמלת הסיעוד. אם התובע אינו מסכים עם רמת התפקוד שנקבעה (או לא נקבעה) עבורו, הוא רשאי להגיש ערעור לוועדה מייעצת שתבחן מחדש את מצבו. במידה וההחלטה נותרת ללא שינוי, ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה.   מה קורה במידה וחלה החמרה במצב הבריאותי? במקרה של החמרה במצב הבריאותי, זכאי גמלת סיעוד ברמות 1 עד 5 יכולים להגיש בקשה לבדיקה מחדש לצורך העלאת רמת הזכאות. יש למלא טופס תביעה לבדיקה מחדש ולצרף מסמכים רפואיים עדכניים. חשוב לציין כי היקף הגמלה לא יופחת בעקבות הבדיקה המחודשת.   האם ניתן לקבל גמלת סיעוד בכסף במקום שירותי סיעוד, ובאילו תנאים? כן, במקרים מסוימים ניתן להמיר את גמלת הסיעוד בכסף, אך זה תלוי בכמה גורמים. זכאים לכך בעיקר קשישים שמעסיקים מטפל צמוד באמצעות היתר להעסקת עובד זר, או כאלו שנקבע כי אינם יכולים לקבל את השירותים בדרך אחרת. ההמרה כפופה לאישור הביטוח הלאומי ולתנאים שנקבעו בחוק.

מה נותנת לנו החזרה לשגרה? קופת ההסגר הייתה קשה לכולנו; הילדים נשארו בבית בלי הרבה הסחות דעת ואנחנו קיבלנו את תפקיד המורה, הגננת והסייעת. היה לנו כל כך קשה למצוא תעסוקה לילדים, למצוא דרך להכניס כסף הביתה גם כשמקומות העבודה נסגרו אחד אחד ולא להשתגע בזמננו הפנוי – עד שכמעט שכחנו מהקשישים ומהקושי הלא פחות חשוב שהיה עליהם להתמודד איתו: הלבד. הקשישים היו סגורים בבית, עם פחד לא מבוטל להידבק בנגיף הקורונה, שעלול היה להעמיד אותם בסכנת חיים. הם לא יצאו למקומות האהובים עליהם, לא עשו קניות ולא ראו את המשפחה שהם כל כך אוהבים. חלק מהקשישים איבדו את בני זוגם, כך שהלבד הדהד בבית באופן קבוע והרבה יותר מורגש. איך אפשר לחזור לשגרה? עכשיו כשהאיום מובן יותר וכולנו מתחילים לחזור לשגרה, זה זמן מצוין גם לקשישים לצאת קצת מהבית (ממוגנים ולפי ההנחיות כמובן) ולקחת חלק בפעילויות שהם כל כך התגעגעו אליהם, ביניהן אפשר למצוא: טיול בפארק קניות בשוק/מכולת ביקור אצל המשפחה ארוחת ערב משפחתית משחקי קלפים עם החברים הליכה נעימה מסביב לשכונה שחיית בוקר בבריכה ביקור בים המטפלת הסיעודית של הקשיש יכולה לטייל איתו וללוות אותו בכל אחת מהפעילויות ולשמור כי הוא בטוח ועוקב אחר הנחיות משרד הבריאות. חלק משירותי הסיעוד שלנו כוללים גם הוצאה והשגחה על קשישים במקומות ציבוריים ולאו דווקא רק בבית. יתרונות החזרה לשגרה כבר הבנו כמה פשוט להחזיר את הקשישים לשגרת היום יום האהובה עליהם, אבל עוד לא הבנו כמה זה חשוב עבור הקשישים, במיוחד אלו עם בעיות הזיכרון, השגרה עוזרת להם לשמור על השפיות. הם לוקחים חלק בפעילויות שהם אוהבים ועושים אותן כל יום, באותן שעות וסדר מסוים נוצר במוחם, מה שמאפשר להם להילחם באובדן ה"אני" וממלא אותם בשלווה ובאושר למרות מצבם. גם לקשישים שאינם מאבדים את זיכרונם השגרה חשובה לא פחות; השבועות הבודדים בבית יוצרים שעמום וקוצר רוח, שיכולים להיפתר על ידי לקיחת חלק בפעילויות היום יומיות לפני הקורונה. בין אם מדובר בשחיית בוקר מרעננת, טיול נעים בפארק או משחק קלפים שבועי, מדובר בעולם ומלואו לקשישים היושבים בבית ללא מעש. שימו לב כי שאתם בוחרים בחברת סיעוד המציעה מטפלת סיעודית אשר מסוגלת להוציא את הקשיש למגוון מקומות ציבוריים, כאשר רישיון נהיגה הוא פלוס מצוין. סוד החיים אולי לא הייתם מגדירים הליכה לפארק או ארוחה משפחתית כ"סוד החיים", אבל עבור אנשים שחיים לבד, ללא עבודה או מסגרת – פעולות השגרה שרובנו לא שמים לב שאנחנו בכלל עושים, הן רגעי מפתח ביום, שרבים מהקשישים מצפים להם. כאשר אנחנו מזדקנים, גם שעה תחת כיפת השמיים או שחייה מרעננת בבריכה הציבורית עשויות לגרום לנו אושר ולפתוח לנו את היום ברגל ימין. פעילויות עם המשפחה הן אושר צרוף עבור הקשישים וגורמות לציפייה וריגוש במהלך כל אותו היום. רגעי האושר והשמחה המשובצים בשגרת החיים של הקשישים הם מה שעוזר להם לקום כל בוקר מהמיטה ולנהל חיים טובים ככל האפשר. קשישים אשר לא מסוגלים לקחת חלק בפעילויות האהובות עליהם ואיכות חייהם יורדת כתוצאה מירידה בתפקודים הבסיסיים, עלולים להפוך לבודדים ואף ליפול אל דיכאון ודכדוך, שלא לדבר על להעמיד את עצמם במצבים מסוכנים. זו הסיבה העיקרית לשכירת מטפלת סיעודית קבועה, אשר מסייעת  בביצוע הפעולות היום יומיות ומאפשרת יציאה למקומות אהובים והמשכת השגרה, פחות או יותר, ללא שינוי. אל תשכחו שגם הקשישים רוצים לחזור לשגרה וכי ההסגר בבית קשה להם לא פחות (ואולי אפילו יותר) מכם. גם הליכה נעימה בפארק עשויה להיות ההבדל בין יום מבוזבז ליום מאושר – הגיע הזמן לצאת החוצה (עם מסיכה) לשמור היטב על כללי הבטיחות  ולהתחיל לחזור לשגרה.