30 שנות ניסיון בהתאמת מטפלות לבני הגיל השלישי ומשפחותיהם
ליווי מקצועי ואישי מבדיקת זכאות
ועד הטיפול בבית
שירותי הסיעוד שלנו
למה חברת הסיעוד Manpower Care?
מעטפת שירותים ייחודית
אנחנו מציעים לכם מעטפת שרותית כוללת, המציעה סל פתרונות לקשישים הניתנים מתוך קשב, רגישות ומקצוענות שאין שנייה לה.
ובהם הטיפול בחולי אלצהיימר, הטיפול בחולי סוכרת, ומתן דגש על פעילות גופנית לבני הגיל השלישי. התמקדות בצרכים אלה, לצד תפיסת המטפל כעוגן המרכזי שעליו נשען הטיפול, הם שמקנים ל-Manpower Care את המוניטין שלה כחברת סיעוד מקצועית, אמינה והמובילה ביותר בתחומה.
מטפלות סיעודיות
יתרוננו הגדול טמון ביכולתנו לספק מטפלים סיעודיים מנוסים בכל רחבי הארץ , ישראלים וזרים, גברים ונשים, דוברי מגוון שפות ובעלי התמחויות לצד צוות מקצועי מיומן של עובדים סוציאליים אחיות ורופאים.
חברת הסיעוד Manpower Care מפעילה סניפי סיעוד בפריסה ארצית המעניקים שירותי טיפול סיעודי קרוב למקום מגוריך. בנוסף, ליווי טלפוני על ידי צוות מקצועי לאורך שעות היום, ומוקד לאחר שעות הפעילות בסניף, וכן ביקור בית בתוך 24 שעות מהפנייה הראשונית.
חברת הסיעוד Manpower Care מפעילה סניפי סיעוד בפריסה ארצית המעניקים שירותי טיפול סיעודי קרוב למקום מגוריך. בנוסף, ליווי טלפוני על ידי צוות מקצועי לאורך שעות היום, ומוקד לאחר שעות הפעילות בסניף, וכן ביקור בית בתוך 24 שעות מהפנייה הראשונית.
צוות מקצועי
עם הצוות המיומן של Manpower Care נמנים עובדים סוציאליים, אחיות, רופאים ואלפי מטפלים סיעודיים. Manpower Care נושאת תו התקן הבינלאומי ISO 9001 המגדיר את הדרישות ואת תהליכי העבודה הארגוניים שנועדו לספק טיפול מקצועי ואחראי, מענה מושלם לצורכי המטופלים ושירות קשוב, יסודי ואמין. כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של מקצוענות, החברה משקיעה את מרב המשאבים בגיוס מטפלים מן השורה הראשונה ומקנה להם את כל הכלים המקצועיים להצלחה, לרבות מערך משאבי אנוש ורווחה לעובד, ליווי, הדרכה ופיקוח מקצועי שוטף.
העסקת עובדים זרים בסיעוד
ב- Manpower Care יחידה מיוחדת לאיתור, מיון והעסקה של מטפלים זרים לסיעוד שמלווה אתכם לאורך כל הדרך: החל בטיפול בהליכים בירוקרטיים והאדמיניסטרטיביים בכרוכים בהעסקה, דרך איתור העובד המתאים ביותר ועד לליווי בהליך ההסתגלות והטיפול עצמו.
כחברת סיעוד גדולה בפריסה ארצית, יש ביכולתנו להציע לכם את המטפלים המתאימים ביותר בזמינות מרבית ומיידית, וכן את המומחיות שלנו בכל התחומים הנלווים – האישיים, בירוקרטיים והמשפטיים. אנחנו כאן כדי לסייע לכם בהתמודדות המשפחתית הכרוכה בשינוי, לתמוך במטפלים ולספק פיקוח צמוד וקפדני למשך כל תקופת ההעסקה.
מחפשים מטפלת סיעודית
לייעוץ חינם השאירו פרטים
חוק ביטוח סיעוד נחקק בישראל בשנת 1980 והופעל באפריל 1988, ונועד לסייע לאנשים מבוגרים שזקוקים לעזרה בפעולות היומיום. הזכאות ניתנת לתושבי ישראל שהגיעו לגיל פרישה, מתגוררים בביתם ונזקקים לסיוע בפעילויות בסיסיות כמו רחצה, הלבשה, אכילה וניידות. הזכאות נקבעת על בסיס מבחן תלות תפקודית (ADL) ומבחן הכנסות, כאשר הכנסה של עד 12,796 ש"ח לחודש מזכה בגמלה מלאה.
היקף שעות הסיעוד נקבע לפי שש רמות זכאות. ברמה הראשונה ניתנות מספר שעות בודדות בשבוע, ואילו ברמה השישית, הגבוהה ביותר, ניתנות עד 30 שעות שבועיות עם מטפל ישראלי. שווי כל שעת סיעוד נקבע לפי תעריפי הביטוח הלאומי ומתעדכן מעת לעת. הרמה נקבעת לאחר הערכה של עובד סוציאלי מטעם הביטוח הלאומי, הבודק את מידת התלות בעזרת הזולת בפעולות היומיום.
שירותי קדם-סיעוד מיועדים לאנשים שעדיין לא עומדים בתנאי הזכאות המלאים לגמלת סיעוד, אך נמצאים בתהליך הידרדרות תפקודית. שירותים אלו כוללים ביקורים במרכזי יום לקשישים, סיוע בניהול משק הבית, והתאמת הסביבה הביתית לצרכים המשתנים. המטרה היא לאפשר לאדם להישאר בביתו זמן רב יותר ולדחות את הצורך בטיפול סיעודי מלא.
התהליך מתחיל במילוי טופס תביעה לגמלת סיעוד, שאליו יש לצרף מסמכים רפואיים עדכניים ופרטי הכנסה. לאחר הגשת התביעה, נציג הביטוח הלאומי יתאם ביקור בית לצורך הערכת מצב תפקודי. בעקבות ההערכה נקבעת רמת הזכאות, ועובד סוציאלי יוצר קשר לבניית תוכנית טיפול מותאמת אישית. אנשים מעל גיל 90 יכולים לבחור בהערכה של רופא גריאטר במקום ההערכה הסטנדרטית.
כן, כל אזרח זכאי לערער על החלטות הביטוח הלאומי. ערעור על החלטות כלליות יש להגיש תוך 60 יום לבית הדין לעבודה. ערעור על החלטות ועדה רפואית יש להגיש תוך 30 יום לוועדת ערר רפואית. ניתן לערער על דחיית תביעה, על רמת הזכאות שנקבעה או על היקף השירותים. מומלץ לצרף לערעור מסמכים רפואיים עדכניים התומכים בטענות.
בתנאים מסוימים ניתן להמיר את שירותי הסיעוד לגמלה כספית. האפשרות מיועדת בעיקר למי שמעסיק מטפל זר ברישיון כדין או מטפל ישראלי באופן פרטי. התנאי המרכזי הוא שהמטפל עובד לפחות 12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, ואינו בן משפחה מקרבה ראשונה. שווי הגמלה הכספית עומד על כ-80% משווי השירותים בעין, והמרה זו מחייבת אישור מראש מהביטוח הלאומי.
העסקת מטפל זר מחייבת אישור מרשות האוכלוסין וההגירה וחתימה על חוזה העסקה מוסדר. המטפל חייב להיות מעל גיל 18 וללא קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל. שכר המינימום למטפל עומד על 6,248 ש"ח לחודש, כאשר המעסיק רשאי לנכות עד 25% עבור הוצאות מחיה. למטפל מגיעות 25 שעות מנוחה רצופות בשבוע ו-16 ימי חופשה בשנה. האשרה ניתנת לתקופה של עד 63 חודשים עם אפשרות להארכה בנסיבות הומניטריות.
בעת אשפוז זמני בבית חולים, הזכאות לגמלת סיעוד נשמרת. הביטוח הלאומי מכיר בכך שאשפוז הוא מצב ארעי ואין בו כדי לפגוע בזכויות הקבועות. עם זאת, במקרה של מעבר למוסד סיעודי לטווח ארוך, חלים כללים שונים והזכאות נבחנת מחדש. מומלץ ליידע את הביטוח הלאומי על כל שינוי במצב המגורים כדי להבטיח רציפות בקבלת השירותים.
מקבלי גמלה ברמות 1 עד 5 יכולים לבקש הערכה מחודשת לצורך העלאת רמת הזכאות. יש להגיש בקשה מסודרת לביטוח הלאומי בצירוף תיעוד רפואי עדכני המעיד על ההחמרה במצב. לאחר קבלת הבקשה, ייקבע ביקור הערכה נוסף. אם ההחמרה מאושרת, רמת הזכאות תעודכן והיקף השירותים יגדל בהתאם. אין הגבלה על מספר הפעמים שניתן לבקש הערכה מחודשת.
מטפל סיעודי מספק סיוע בפעולות היומיום הבסיסיות: רחצה, הלבשה, אכילה, ניידות בבית והיגיינה אישית. בנוסף, המטפל עוזר בניהול משק הבית הקל, מלווה לביקורים רפואיים ומסייע במתן תרופות לפי הנחיות רפואיות. מעבר לסיוע הפיזי, המטפל מהווה חברה ותמיכה רגשית. ב-Manpower Care, כל המטפלים עוברים הכשרה מקצועית ובדיקות רקע מקיפות, ומלווים על ידי צוות רב-מקצועי הכולל אחיות, עובדים סוציאליים ורופאים
רוצה לקבל עוד מידע?
רכזנו עבורך מספר מאמרים בנושאים שונים
איך להתמודד עם דמנציה ואלצהיימר בקרב ניצולי שואה
מה קורה כאשר זיכרונות העבר מתעוררים מחדש? כאשר חיים שלמים, בהם גם חוויות טובות שנבנו מעל גבי הטראומה, נמחקים מהזיכרון והאדם נותר אל מול האימה שכה היטיב להדחיק? על התמודדות עם דמנציה ואלצהיימר בקרב ניצולי שואה
השלב הראשון של הדמנציה מאופיין בפגיעה ובדעיכה של הזיכרון לטווח קצר. זהו השלב שבו הזיכרונות הקדומים, אשר חלקם היו שמורים היטב בזיכרון לטווח ארוך, צפים ועולים. החולה עלול לשכוח מי יצא את דלת ביתו לפני רגע, אולם לזכור לפרטי פרטים את שנות ילדותו.
כאשר אנו מדברים על זיכרונות קדומים בקרב ניצולי שואה, אנו מדברים על שנים של אימה וזוועה, של זיכרונות קשים וכואבים שקשה לחיות ולתפקד בצידם. אצל רבים, הודחקו השנים האלה ואוחסנו במקום עמוק, בטוח, לטובת תפקוד וחיים מלאים ככל האפשר.
אך כאשר הזיכרונות האלה שבים ומציפים, נדמה שהניצולים חווים אותם מחדש: הם שבים אל החיים בגטו, אל אובדן הוריהם, אל המחלות, הרעב, הפחד והמוות המקיפים מכל עבר. לעיתים, הם חוזרים לדבר בשפת אמם, מה שמוסיף על קשיי התקשורת וההבנה של מצבם.
בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, נוטים חולי דמנציה בכלל למלא את החורים בזיכרון באמצעות דמיונם ולהמציא סיפורים שנדמים להם ממשיים ומוחשיים, הכוללים גם הזיות ופרנויה. בקרב ניצולי שואה, אפשר להיתקל בחולים המשוכנעים, למשל, שהנאצים חזרו לשלטון, או שהם נמצאים במחנה השמדה, עדים שוב ושוב לאימת תאי הגזים. חולים אלה מתמודדים עם חרדה עמוקה, לילות נטולי שינה וימים מסויטים.
עבור אלה, אפילו התנהלות יומיומית שגרתית, כמו בדיקה רפואית או כניסה למקלחת, עלולה להיות קשה וטראומטית. אצל אלה אפשר לאבחן התנהגויות אובססיביות כמו אגירת מזון בשל פחד מרעב, סירוב להתקלח, התקף חרדה אל מול צורך בביצוע הליך רפואי. לעתים תהיה התגובה כרוכה בצעקות, בפרצי בכי, השתוללות ואף אלימות.
מתוך הבנה, ולו חלקית, של המתחולל בנפשם, אפשר להתכונן לתגובות הקשות ולהקל מעט על התמודדות החולים עם היומיום: בעת קבלת טיפול רפואי, יש ליצור סביבה רגועה ונעימה ככל האפשר ולהשתמש בשירותי מתורגמן בעת הצורך.
כדי להגביר את תחושת השליטה אצל המטופל מומלץ להימנע מהאכלה כפויה, ולהעדיף מתן תרופות דרך הפה ולא בזריקה.
במקום להתנגד לאגירת המזון האובססיבית, מומלץ להחליף את המזון המתכלה במזון משומר.
למניעת החרדה הנפוצה מירידה במשקל, יש לשמור על דיאטה מאוזנת.
כאשר החולה מוצף בזיכרונות, אין להתווכח איתו אלא לתת תוקף לתחושותיו ולנסות להרגיעו "בתוך הסיפור" שלו. ההתנגדות לסיפור רק תחריף את החרדה.
כדי להחזירו ל"כאן ועכשיו", אפשר לנסות לעורר בחולה תחושה מסוימת, באמצעים שונים. נמצא שלכל אחד יש דרך משלו לחזור אל ההווה: זה יכול להיות ריח מסוים (למשל קפה), או שיחה בענייני דיומא (למשל ספורט, אופנה, או פוליטיקה).
יותר מכל, מומלץ לשמור על סדר יום פעיל ומלא ככל האפשר, שימנע את השקיעה בזיכרונות הקשים ויעניק לחולים ניצולי השואה את נחמת האחיזה בהווה.
המשך לכתבה >>
התאמת הסביבה לאדם הסיעודי
לאילו דברים כדאי לשים לב בסביבתו הקרובה של מטופל סיעודי :
לאדם הזקוק לטיפול סיעודי וניכר כי ישנה הדרדרות במצבו הבריאותי והתפקודי ,יש צורך בעזרה רבה ברוב פעולות היום יום, על ידי הקרובים לו או על ידי מטפלים סיעודיים. לרוב יעדיף אדם להיות מטופל בביתו בעזרת מטפלת סיעודית לאורך זמן, ולא במוסד חיצוני כלשהו. כמו כן הטיפול בבית הוא יעיל, חסכוני ובטיחותי יותר ומאפשר איכות חיים גבוהה יותר לאורך זמן. יחד עם זאת, חשוב מאוד להתאים את הבית למצב החדש, ולשים לב לבעיות הנפוצות בקרב מטופלים סיעודיים שעלולות לצוץ ולהפריע או לפגוע באדם סיעודי.
נגישות לבית ובבית עצמו:
יש לשים לב כיצד האדם הסיעודי מתנייד כעת וכיצד הוא עלול להתנייד בעתיד (האם כעת הוא עוד יכול ללכת מעט עם הליכון אך בעתיד עלול להיות מרותק לכיסא גלגלים). חשוב מאוד לבדוק האם החניה והגישה לדלת הכניסה לבית מותאמות למעבר נוח ללא מכשולים, האם השיפוע מתאים למעבר (עם הליכון/כיסא גלגלים), האם משטח ההליכה נוח ולא מועד להחלקה, האם דלת הכניסה רחבה מספיק למעבר כיסא גלגלים. לעיתים יש צורך בשיפוץ ממשי לשם הוספת רמפה ו/או מעלון לכניסה לבית.
בנוסף יש לעבור ולבדוק את כל חדרי הבית והמעברים ביניהם, שהם רחבים מספיק למעבר בהליכון/כיסא גלגלים, שאין הפרעות, שיפועים או מדרגות שימנעו מעבר בטיחותי בין חדרי הבית, במיוחד לחדרים שנמצאים בשימוש יומיומי כמו חדר הרחצה ,חדר שינה, סלון והמטבח. על המטפלים הסיעודיים להתנסות במעברים הללו ולראות כי הם עוברים בצורה קלה ובטיחותית.
מניעת נפילות:
יש לעבור בכל חדרי הבית ולסרוק אותם במבט בוחן מבחינת איתור גורמי סיכון לנפילות והסרתם. לדוגמא, יש לחפש חפצים מיותרים (חוטים, עציצים, שרפרפים ועוד) על הרצפה ולפנותם, שטיחים שאינם דבוקים לרצפה יש להסיר או להדביק היטב. יש לבדוק כי התאורה בבית חזקה ומספקת אך יחד עם זאת אינה מסנוורת ומאפשרת למטופל לראות היטב את דרכו. יש לאתר ולייבש באופן מיידי כל רטיבות או מגע עם מים, בין אם לאחר רחצה או בזמנים אחרים כדי למנוע החלקה. אם ישנה בבית מטפלת סיעודית יש להדריך אותה בנושא כך שתשים לב למפגעים פוטנציאלים.
כמו כן יש להוסיף חפצים המגבירים בטיחות בכל מקום בבית אליו מגיע המטופל הסיעודי. לדוגמא: משטחים מונעי החלקה באמבטיה, אביזרי עזר המחוברים לקיר ומאפשרים ייצוב בזמן התיישבות וקימה בשירותים וליד המיטה, התקנת אביזרים המאפשרים כניסה ויציאה באופן בטיחותי מהאמבטיה וישיבה גבוהה במהלך הרחצה לחילופין, ניתן לשקול החלפתה של האמבטיה במקלחון.
מענה בזמן מצבי חירום:
לחצן מצוקה: המחובר למוקד המאויש 24 שעות ביממה, יכול להיות מקובע במקומות מועדים בבית כמו בחדר האמבטיה, ליד המיטה או בסלון, או נייד כמעין שעון על ידו של המטופל הסיעודי. כך יכול המטופל או המטפלת הסיעודית ללחוץ על הלחצן בעת שנקלע למצוקה ולקבל מענה מיידי ומהיר. המוקד יכול ליצור קשר עם בני המשפחה או עם צוות רפואי לפי הצורך.
דרך נוספת, אולי היעילה ביותר למתן מענה בזמן מצב חירום היא הימצאותה של מטפלת סיעודית בבית המטופל. מטפלת סיעודית הנמצאת בביתו וסועדת אותו יכולה לתת מענה יעיל ומקצועי בשעת חירום. זמינות המטפלת הסיעודית הוא דבר גמיש, לפי צרכי המטופל. לזכאים לגמלת סיעוד יש אפשרות להסתייע במטפלים סיעודיים ישראלים שיכולים להגיע למספר שעות מסוים בחודש. אם יש צורך, ניתן לבקש זכאות להעסקת עובד זר, כלומר מטפל או מטפלת ל-24/7 שישהו בבית המטופל באופן קבוע ויסייעו לו בכל צרכיו במשך כל שעות היממה. יש חשיבות גדולה לתיאום ציפיות בין המטפל/ת הזר/ה לבין מטופל אותו תלווה ובני משפחתו, ומציאת התאמה טובה הכוללת כימיה טובה בין הצדדים.
אנחנו כאן, בחברת הסיעוד Manpower Care כדי לסייע ולייעץ בכל הקשור לתחום הטיפול, וללוות אתכם לכל אורך הדרך.
המשך לכתבה >>
על חרדות נטישה אצל קשישים ותשושי נפש ואיך אפשר לעזור להם
כשמדברים על חרדות נטישה כנראה כי המחשבה תגלוש לחשש הקטן שנמצא בראש של כולנו כשאנחנו נמצאים בקשר קרוב עם אדם שחשוב לנו. הפחד שיעזבו אותנו ונישאר לבד. אולי גם נחשוב על הילדים שלנו ועל הגיל שבו הם פונים למסגרות ולא יהיו מוגנים יותר תחת הכנף הבטוחה שלנו, ונחשוש ממה הם ירגישו, כאשר יאלצו להיפרד מאיתנו. אך לעיתים רחוקות נחשוב על חרדת נטישה בקרב קשישים ותשושי נפש. אלה שחוו כמה דברים לא קלים בחייהם, חוו אובדן או התאלמנו. גם הם יצטרכו תמיכה, חיזוק והכרה בחרדת הנטישה שלהם, מהפחד לאבד עוד אהובים ומשיבוש של הנורמה ואורח החיים שהם כבר מכירים. חשוב לדעת איך אפשר להקל עליהם בתהליכי החיים הבלתי-נמנעים ולעזור להם לטפל בה.
אז מהי בעצם חרדת נטישה?
למעשה ההגדרה היא פשוטה כמשמעה. זהו הפחד מנטישה של אדם קרוב, פרידה או אובדן, לעיתים אפילו ממקום מסוים או מחפץ בעל משמעות. חרדת הנטישה היא עניין טבעי שכל אדם עובר בתהליך ההתפתחות שלו כילד. זהו מנגנון ביולוגי שנועד לחבר את התינוק לאמא שלו כדי שתגן עליו ותרחיק אותו מסכנות. כאשר הילד גדל ונהיה בוגר ומפתח את העצמאות שלו, כאשר הוא לא תלוי באימו יותר, חרדת הנטישה מעט מיטשטשת ומאפשרת לחיות חיים שלמים ומלאים. בהיעדר גישה נכונה לעניין, או לחילופין, טראומה או אובדן משמעות שהאדם חווה במהלך חייו והתבגרותו, ייתכן שחרדת הנטישה תישאר ותשפיע על חייו ומערכות היחסים של האדם ותיצור את מה שכולנו מכירים כפחד מהרס של מערכת היחסים שלנו מה שיותיר אותנו לבד, יערער את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם ולא נדע איך להתמודד עם זה.
אז גם קשישים ותשושי נפש יכולים לחוות חרדת נטישה?
אמנם הנושא לא מדובר מספיק כאשר מתעסקים בנושא החרדות, אבל לחלוטין כן ואפילו יותר ממה שאנחנו חושבים. חרדת הנטישה יכולה להגיע ולחלוף בכל שלב התפתחותי בחיים, ובמחשבה מעמיקה זה לא מאוד מופרך שהיא תצוץ לעת זקנה או לאחר טראומה מסוימת. הפחד לאבד את היקרים לך גדל ככל שהמשפחה גדלה. בין אם ילדים, נכדים או בני זוג. ככל שמתבגרים, נחשפים ליותר ויותר קשיים שנערמים על הנפש ואם לא עוצרים בזמן כדי לטפל בזה באופן מקצועי, לא נדע להתמודד עם זה בגיל זקנה.
חשוב גם לזכור שאופציית הטיפול לא הייתה מאוד מקובלת בעבר ולכן חלק גדול מהקשישים בימינו אינם יודעים איך לטפל בזה ולמי לפנות. על מנת לעזור להם ניתן לפנות לחברות המספקות שירותי סיעוד וכך ליצור קשר עם מטפלים ומטפלות סיעודיים שיוכלו לתת מענה ולהגיש עזרה בעת הצורך.
מה הם התסמינים של חרדת נטישה והטיפול בה?
תסמיני חרדת הנטישה לא שונים מכל התקף חרדה אחר שאולי אנחנו עשויים להכיר. התסמינים הגופניים עלולים לכלול כאבי ראש, רעידות, בחילות, טשטוש חושים, קוצר נשימה ועוד. אך התסמינים העיקריים הם בעיקר מחשבות חוזרות ונשנות על "מה יקרה אם".
קשישים שחווים אובדן של עצמאותם חשים לעיתים תסכול לגבי השינוי שחל בחייהם.
תסכול זה עשוי לבוא לידי ביטוי בתנודות במצבי הרוח, עצבות רגעית ואף דיכאון.
לכן חשוב שיקבלו את הסיוע הסיעודי הטוב ביותר עבורם.
איך נדע מהו הסיוע הטוב ביותר עבור האהובים שלנו? קודם כל חשוב לבחור במטפל סיעודי או מטפלת סיעודית שהקשיש ירגיש חיבור אליהם.
בנוסף, נרצה לדעת כי המטפל או המטפלת עונים על כל הצרכים של הקשיש ומגלים רגישות וסבלנות. נשאף לייצר עבור המטופל שגרה יציבה עם המטפל ונמנע מתחלופה של מטפלים ולכן חשוב מאד שנהיה מדויקים בבחירת המטפל או המטפלת.
איך מעניקים לאנשים שאנחנו אוהבים את העזרה הדרושה?
חוששים לגבי בחירת המטפל/ת הנכון עבור הוריכם, או אחרים שיקירים ללבכם? מומלץ לפנות לחברת סיעוד מקצועית, בעלת ניסיון עשיר ומוניטין מבוסס.
חברת סיעוד לא רק מכשירה את המטפלים והמטפלות בצורה הקפדנית והטובה ביותר, אלא גם יודעת להתאים לכל מטופל ומטופלת את הליווי והתמיכה שהם צריכים. אנחנו, במנפאואר קר, מבינים היטב את הקשיים איתם מתמודדים קשושים ותשושי נפש, ורוצים לעזור לכם ולהם, כך שאף פעם לא ירגישו לבד.
המשך לכתבה >>
איך מתמודדים עם דמנציה אצל אדם קרוב
בני משפחה ומטפלים של חולים דמנטיים נתקלים לא פעם בתופעות שמתקבלות בסלחנות אצל ילדים, אך באדם מבוגר קשה מאוד להכיל אותן לאורך זמן. איך מתמודדים עם דמנציה אצל אדם קרוב
חוסר שקט והתנגדות לשיתוף פעולה, עד כדי תוקפנות ואלימות, הן תופעות שכיחות בקרב הלוקים בדמנציה, שזיכרונם נפגע והם מתקשים לתקשר כפי שתיקשרו בעבר. על אלה נוספים קשיים בתפקוד היומיומי כמו אכילה לא נאותה או אכילת יתר, התלבשות לא מותאמת או התפשטות בציבור, שוטטות מסוכנת, התבודדות והימנעות מחברה, אגרנות כפייתית, החבאת פריטי מזון ועוד.
זה לא קל, זה שובר את הלב, וכן, זה גם מרגיז לפעמים. אבל אין ברירה אלא לטפל באהובים באופן הטוב ביותר, ולהביא להם מזור ברגעי חסד של שמחה והקלה. מה יכול לעזור?
1. להבין ממה נובעת ההתנהגות
הדמנציה משבשת את יכולת השיפוט והשליטה העצמית. במקרה של דמנציה פרונטלית, הפוגעת באזור במוח שאחראי על ההתנהגות, אובדים המעצורים והשליטה, והעכבות מוסרות; אין עוד תוקף או מודעות לחוקים ולנורמות חברתיות. ההכרה בגורמים להתנהגות החריגה עשויה להקל מעט על ההבנה והחמלה ולסייע במציאת דרכי התמודדות:
• קושי להתבטא, לדבר (דמיינו את עצמכם מגיעים לארץ זרה, שאינכם מכירים את שפתה ומנהגיה. כך פעמים רבות מרגיש הלוקה בדמנציה).
• תסכול מתמשך הנובע מהקושי בתקשורת.
• כאבים שונים, שהחולה אינו מבין מה מקורם ואינו יודע להסבירם.
• חרדה ותלות הנובעות מהבלבול וחוסר ההתמצאות.
• תרופות לא מתאימות.
• תחושה של פחד או השפלה.
• הזיות ומחשבות שווא.
• קושי להתמודד עם שינויים ומעברים – רעשים, טעמים, מעבר ממקום למקום.
• קושי מיוחד במפגשים משפחתיים.
2. ליצור סביבה רגועה ומותאמת
• צרו סביבה ידידותית בשלב הראשון והשני למחלה החולים עדיין יכולים לקרוא, לכן מומלץ להשתמש בשלל דרכים שיסייעו לשמור על שגרה: להכין שלטים עם ציורים, פתקים על חפצים, ספר טלפונים ליד הטלפון, לוח שבועי, וכן לנהל יומן ולהציב במקום מרכזי קערה גדולה לחפצים קטנים ושימושיים הנוטים ללכת לאיבוד.
• השתמשו במוסיקה. מוסיקה נמצאה כבעלת השפעה נפלאה על חולי דמנציה, מאחר שקליטתה מתרחשת בכל אזורי המוח. מומלץ להשמיע מוסיקה כרקע לכל שלבי היום: להרגעה, להתארגנות לקראת פעילות, כחלק מטקסי הבוקר. מומלץ לבחור מנגינות שקטות או שמחות, ולמצוא שירים אהובים מהעבר.
• הימנעו מגירויים מיותרים. למשל, טלוויזיה. במקרים רבים, החולים מתקשים להבין את התכנים המוקרנים מולם או שהם מבלבלים בין המסך למציאות. מומלץ להוציא את הטלוויזיה מהבית, או לפחות לפקח על הצפייה בה.
3. למנוע מראש התנהגויות חריגות
• שמרו על תחושת ביטחון והעבירו מסר ברור שיש מי שמלווה, שיש על מי לסמוך.
• צמצמו דרישות והשתדלו ליצור שגרה נטולת מתחים.
• כשיש לבצע מטלה – חלקו אותה למספר שלבים והציגו כל שלב בנפרד באופן רגוע. הגישו עזרה במקרה הצורך.
• תנו משוב חיובי ושבחו כל עשייה, גם אם נראית שולית.
• חפשו תמרורי אזהרה כמו חוסר שקט ועצבנות. נסו להגיב לפני שהמצב מחמיר.
• מצאו פעילויות שמעניינות את החולה, כולל טיולים מחוץ לבית.
• הקפידו לבצע בדיקות שגרתיות ולדווח לרופא המטפל על כל שינוי במצב הגופני.
• פנו לעזרה מקצועית במידת הצורך.
4. להיות מוכנים ברגע האמת
• גייסו סבלנות. לספור עד עשר, לנשום עמוק…
• היו ערים לקושי וכבדו את בקשותיו של החולה.
• לא הצליח? הסיחו את הדעת בכל אמצעי יצירתי: נסו לעבור נושא, להציע לעשות משהו שונה, לטייל בחוץ, לשתות משהו, לשמוע מוסיקה.
• נתקלתם בהתנגדות? בדקו האם הפעולה שרציתם לעשות אכן חיונית ברגע זה ממש. השתדלו להימנע ממאבקים.
• גילויי אלימות? אפשרו מרחב בטוח לפרוק את המתח.
המשך לכתבה >>