30 שנות ניסיון בהתאמת
מטפלות לבני הגיל השלישי
ומשפחותיהם

אמצעי בטיחות, בבית ומחוצה לו, הכרחיים ככל שהגיל עולה קשה להודות בכך, אבל במקרים רבים הגיל המתקדם הופך אותנו לחלשים יותר ונתונים ליותר סכנות. תשומת לב יתרה ושמירה על כללי זהירות יכולות לשמור עליכם, מבלי לפגוע במהלך החיים או באיכותם: זהירות בבית • התקינו לחצן מצוקה בבית. מלבד המכשיר הנייח, מומלץ לענוד לחצן מצוקה נייד (כשעון או שרשרת) – לא תמיד ניתן להגיע בזמן ללחצן המותקן על הקיר. • הקפידו על תאורה מספקת בכניסה לבניין, בחדר המדרגות ובכניסה לבית. יש להשאיר אור בתוך הבית גם כאשר יוצאים ממנו. חשוב להחזיק בבית תאורת חירום. • דאגו לכך שיהיה בכל חדר פירוט בולט של מספרי טלפון לחירום. • כדאי לדאוג לכך ששכן או קרוב שגר בקרבת מקום יהיה מודע לפעולותיכם, כך שיהיה ער למצבים חריגים ויוכל להזעיק עזרה במידת הצורך. • השאירו מפתח נוסף אצל שכן / קרוב שאתם סומכים עליו. ביקורי זרים: 1. מומלץ להזמין אדם נוסף בשעת הביקור, או לעדכן אדם קרוב לגבי הביקור הצפוי. 2. פתחו את הדלת רק עם שרשרת הביטחון ודרשו לראות תעודה מזהה, גם כאשר אתם מצפים לבואו של טכנאי או שליח. אם לא ציפיתם לביקור ובכל זאת עומד אדם בפתח הדלת, תקשרו לאמת את הביקור מול הגורם השולח. 3. אם יש ספק – אין ספק: במקרה של חשש ו/או חשד הקטן ביותר… אל תפתחו את הדלת! 4. אל תשאירו מבקר זר לבד בביתכם. אם עליכם לצאת מהחדר, בקשו ממנו לחכות לכם מחוץ לבית. 5. הכינו מראש כסף לטיפ או לתשלום. 6. אל תשאירו במקום גלוי כסף או דברי ערך המושכים את תשומת הלב. מומלץ לא לענוד תכשיטים יקרי ערך וגם לא להחזיק סכומי כסף גדולים בבית. 7. אל תמסרו פרטים אישיים (למשל מספר תעודת זהות, מספר כרטיס אשראי וכדומה) לאדם שאינכם מכירים וכאשר אינכם בטוחים למה ישמשו הפרטים. 8. הזמינו שירותים ומוצרים (למשל מונית, טכנאי וכדומה) אך ורק מחברות גדולות ומוכרות. עדיף לשלם מעט יותר ולקבל מענה בעת בעיה. זהירות מחוץ לבית • כשאתם יוצאים מהבית הקפידו לנעול את כל הדלתות והפתחים ולהשאיר אור בבית. • נשיאת תיק – מומלץ לשאת את התיק ב"הצלב" (להעביר את הרצועה מעל הראש כך שתהיה כרוכה סביב הגוף) ולא תלוי מהכתף. בעת הליכה על מדרכה, יש לשאת את התיק כשהוא מרוחק מצד הכביש. • אל תענדו תכשיטים יקרי ערך המושכים תשומת לב. • אל תשאו סכומי כסף גדולים ללא צורך, גם בעת יציאה לקניות. • החזיקו אמצעי הגנה, כגון גז מדמיע, במקום נגיש. • הימנעו מלהסתובב ברחובות חשוכים או שוממים בשעות המאוחרות. עדיף תמיד להיות במקומות הומי אדם ולנוע דרך צירי תנועה ראשיים ככל האפשר. • אל תמסרו פרטים אישיים (מספר תעודת זהות, כתובת, טלפון וכדומה) לאדם שאינכם מכירים וכאשר אינכם בטוחים למה ישמשו הפרטים. משיכת מזומנים, קניות ותשלומים: 1. כאשר אין ברירה וצריך למשוך סכום כסף גדול מהבנק, כדאי לדאוג למלווה אמין. 2. אל תספרו כסף במקום ציבורי. 3. עדיף להשתמש בהמחאות או בכרטיס אשראי ולשלם הוצאות שוטפות בהוראות קבע.

מה קורה כאשר זיכרונות העבר מתעוררים מחדש? כאשר חיים שלמים, בהם גם חוויות טובות שנבנו מעל גבי הטראומה, נמחקים מהזיכרון והאדם נותר אל מול האימה שכה היטיב להדחיק? על התמודדות עם דמנציה ואלצהיימר בקרב ניצולי שואה השלב הראשון של הדמנציה מאופיין בפגיעה ובדעיכה של הזיכרון לטווח קצר. זהו השלב שבו הזיכרונות הקדומים, אשר חלקם היו שמורים היטב בזיכרון לטווח ארוך, צפים ועולים. החולה עלול לשכוח מי יצא את דלת ביתו לפני רגע, אולם לזכור לפרטי פרטים את שנות ילדותו. כאשר אנו מדברים על זיכרונות קדומים בקרב ניצולי שואה, אנו מדברים על שנים של אימה וזוועה, של זיכרונות קשים וכואבים שקשה לחיות ולתפקד בצידם. אצל רבים, הודחקו השנים האלה ואוחסנו במקום עמוק, בטוח, לטובת תפקוד וחיים מלאים ככל האפשר. אך כאשר הזיכרונות האלה שבים ומציפים, נדמה שהניצולים חווים אותם מחדש: הם שבים אל החיים בגטו, אל אובדן הוריהם, אל המחלות, הרעב, הפחד והמוות המקיפים מכל עבר. לעיתים, הם חוזרים לדבר בשפת אמם, מה שמוסיף על קשיי התקשורת וההבנה של מצבם. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, נוטים חולי דמנציה בכלל למלא את החורים בזיכרון באמצעות דמיונם ולהמציא סיפורים שנדמים להם ממשיים ומוחשיים, הכוללים גם הזיות ופרנויה. בקרב ניצולי שואה, אפשר להיתקל בחולים המשוכנעים, למשל, שהנאצים חזרו לשלטון, או שהם נמצאים במחנה השמדה, עדים שוב ושוב לאימת תאי הגזים. חולים אלה מתמודדים עם חרדה עמוקה, לילות נטולי שינה וימים מסויטים. עבור אלה, אפילו התנהלות יומיומית שגרתית, כמו בדיקה רפואית או כניסה למקלחת, עלולה להיות קשה וטראומטית. אצל אלה אפשר לאבחן התנהגויות אובססיביות כמו אגירת מזון בשל פחד מרעב, סירוב להתקלח, התקף חרדה אל מול צורך בביצוע הליך רפואי. לעתים תהיה התגובה כרוכה בצעקות, בפרצי בכי, השתוללות ואף אלימות. מתוך הבנה, ולו חלקית, של המתחולל בנפשם, אפשר להתכונן לתגובות הקשות ולהקל מעט על התמודדות החולים עם היומיום: בעת קבלת טיפול רפואי, יש ליצור סביבה רגועה ונעימה ככל האפשר ולהשתמש בשירותי מתורגמן בעת הצורך.  כדי להגביר את תחושת השליטה אצל המטופל מומלץ להימנע מהאכלה כפויה, ולהעדיף מתן תרופות דרך הפה ולא בזריקה.  במקום להתנגד לאגירת המזון האובססיבית, מומלץ להחליף את המזון המתכלה במזון משומר.  למניעת החרדה הנפוצה מירידה במשקל, יש לשמור על דיאטה מאוזנת.  כאשר החולה מוצף בזיכרונות, אין להתווכח איתו אלא לתת תוקף לתחושותיו ולנסות להרגיעו "בתוך הסיפור" שלו. ההתנגדות לסיפור רק תחריף את החרדה.  כדי להחזירו ל"כאן ועכשיו", אפשר לנסות לעורר בחולה תחושה מסוימת, באמצעים שונים. נמצא שלכל אחד יש דרך משלו לחזור אל ההווה: זה יכול להיות ריח מסוים (למשל קפה), או שיחה בענייני דיומא (למשל ספורט, אופנה, או פוליטיקה).  יותר מכל, מומלץ לשמור על סדר יום פעיל ומלא ככל האפשר, שימנע את השקיעה בזיכרונות הקשים ויעניק לחולים ניצולי השואה את נחמת האחיזה בהווה.

לראות בן משפחה קרוב אלינו הופך לסיעודי זה אף פעם לא נעים, אך לעיתים קרובות מגיע מצב בו הוא מתקשה לבצע פעולות בסיסיות או שאתם חוששים להשאיר אותו לבד. כדי לסייע ולהקל על השינוי והמעבר מאדם עצמאי לסיעודי, קשישים רבים מעדיפים להיעזר במטפל או מטפלת סיעודית בבית, כך שהם נשארים בסביבה הנוחה שלהם ושגרת היום שלהם כמעט ואינה משתנה. חשוב לוודא שהמטפלת הסיעודית שבחרתם תעשה את עבודתה על הצד הטוב ביותר, תוך הבנה הדדית של שני הצדדים בכל הנוגע לצרכים, תנאים וציפיות. מה לרוב כולל טיפול סיעודי בקשישים?  • בישול והכנת אוכל • סיוע ברחצה • סיוע בהורדת והלבשת הבגדים • עזרה בניהול משק הבית • רכישת קניות ומצרכים לבית • השגחה כללית והזמנת שירותים רפואיים במידת הצורך מהו חוק הסיעוד? חוק סיעוד נועד לאפשר לבני הגיל השלישי להמשיך ולהתגורר בביתם ובקהילתם המוכרת, כדי לשמר את שגרת חייהם ולהבטיח את איכותם עד כמה שניתן. חוק הסיעוד ממומן על ידי המוסד לביטוח לאומי. היקף הגמלה נקבע על פי הניקוד שמקבל מבקש הגמלה במבחן התלות של המוסד לביטוח לאומי. בהתאם להחלטות הממשלה מ11.1.2018 בתחילת ינואר 2020 יצאה לפועל הפעימה השנייה לרפורמה בסיעוד. רמה 1 – קצבת סיעוד ברמה 1 נקבעת למי שצבר בין 2.5 ל-3 נקודות תלות אם נקבעה לך קצבת סיעוד ברמה 1 – תקבל 5.5 שעות טיפול בשבוע רמה 2- קצבת סיעוד ברמה 2 נקבעת למי שצבר בין 3.5 ל-4.5 נקודות תלות . אם נקבעה לך קצבת סיעוד ברמה 2 – תקבל 10 שעות טיפול בשבוע. רמה 3 – קצבת סיעוד ברמה 3 נקבעת למי שצבר בין 5 ל-6 נקודות תלות אם נקבעה לך קצבת סיעוד ברמה 3 – תקבל 15 שעות טיפול בשבוע, ואם אתה מעסיק עובד זר תקבל 12 שעות שבועיות רמה 4 – קצבת סיעוד ברמה 4 נקבעת למי שצבר בין 6.5 ל-7.5 נקודות תלות אם נקבעה לך קצבת סיעוד ברמה 4 – בעקבות השינוי, תקבל כעת 20 שעות טיפול בשבוע (במקום 19 עד היום), ואם אתה מעסיק עובד זר תקבל 17 שעות שבועיות (הגדלה של 4.3 שעות בחודש) . רמה 5 – קצבת סיעוד ברמה 5 נקבעת למי שצבר בין 8 ל-9 נקודות תלות אם נקבעה לך קצבת סיעוד ברמה 5 – בעקבות השינוי, תקבל כעת 26 שעות טיפול בשבוע (במקום 23 עד היום), ואם אתה מעסיק עובד זר תקבל 22 שעות שבועיות (הגדלה של 12.9 שעות בחודש) רמה 6 – קצבת סיעוד ברמה 6 נקבעת למי שצבר בין 9.5 ל-10.5 נקודות תלות אם נקבעה לך קצבת סיעוד ברמה 6 – בעקבות השינוי, תקבל כעת 30 שעות טיפול בשבוע (במקום 28 עד היום), ואם אתה מעסיק עובד זר תקבל 26 שעות שבועיות (הגדלה של 8.6 שעות בחודש) בפגישת הציפיות של שני הצדדים רשימת המטלות ברורה וידועה מראש, אבל לפעמים צריך קצת יותר מפעולות מכאניות והשגחה קרה, לרוב אנחנו רוצים קצת "יותר". היותר יכול להתבטא במשחקי קלפים מדי פעם, קריאה, טיולים או שיחות כדי להנעים את הזמן. נכון, המטפלת שם כדי לסייע לאדם הסיעודי להמשיך ולתפקד כרגיל (יחסית), אבל לא פחות חשוב שתדבר איתו ותנעים את זמנו. לכל אחד יש את הציפיות המיוחדות שלו מהמטפלת, ובין אם מדובר במטפלת סיעודית זרה או במטפלת סיעודית ישראלית, חשוב לבסס תקשורת בריאה ולהסביר בדיוק איך אנחנו מצפים ששגרת היום של קרוב המשפחה שלנו תהיה, מה חשוב לנו שיקרה (ייקח את התרופות בזמן, לא יראה יותר מדי טלוויזיה וכו') ומה פחות חשוב. כמו שיש לנו ציפיות וחשוב לנו שישמעו ויתחשבו בהן, כך גם למטפלת הסיעודית. כדי לקבל את הטיפול הסיעודי הטוב ביותר, עם יחס אישי, חיוך ואדיבות – חשוב להקשיב לציפיות של הצד השני: האם דרוש לה יום חופשי פעם בשבוע לסידורים אישיים (ייתכן שתזדקקו למטפלת סיעודית מחליפה)? האם יש צורך בלינה? האם היא זקוקה לעזרה בהסעות או כדי להגיע לבית הקשיש? אם היא אכן תתגורר עם הקשיש בבית, האם יש רהיטים או חפצים מסוימים שיגרמו לה להרגיש יותר בנוח? אם תקשיבו לציפיות שלה ואף תפעלו כדי לעמוד בהן, היא תשיב לכם באותו המטבע – וכך שני הצדדים יהיו מרוצים. כיצד ניגשים ומבצעים שיחת תיאום ציפיות יעילה? ראשית, חשוב לכתוב לעצמכם בדיוק מה אתם מצפים מהמטפלת הסיעודית. לאחר מכן יש לגשת לחברת הסיעוד לפני תחילת העבודה (אפשר גם אחרי אם כבר התחלתם בתהליך העסקה) ולקבוע איתם שיחה על כוס קפה. בשיחה יש לציין את הציפיות שלכם, אך לא להציג אותן כדרישות וכמובן להתעניין ולהדגיש שגם חשוב לכם לשמוע את הציפיות שלהם. לאחר שציינו את הציפיות מכם, עליכם לראות באילו ציפיות אתם יכולים לעמוד, מבחינת זמן, כסף וכו'. מומלץ להשתדל לפגוש את הציפיות אם הדבר אינו דורש מכם מאמץ חריג וכמובן שחשוב לשמור על טון שיחה נעים ומקצועי. האם כדאי לשכור מטפלת סיעודית עם לינה? אם הציפיות שלכם כוללות מטפלת סיעודית 24 שעות והשגחה צמודה והציפיות של המטפלת הם מקום מגורים, אז התשובה היא פשוטה. מומלץ לא להתפשר על העניין, היות ואם האדם הסיעודי אכן דורש השגחה ועזרה גם בשעות הלילה, הוא זקוק למטפלת עם זמינות גבוהה. לכן לפני שאתם שוכרים מטפלת, וודאו שהיא מצפה למקום מגורים ומעדיפה להתגורר יחד או בצמוד לאדם הסיעודי. העסקת מטפלת סיעודית בין אם מדובר בהעסקת עובדת זרה או תושבת ישראל, היא העסקת עובד לכל דבר ועניין: יש להן צרכים, ציפיות ורצונות בדיוק כמונו, ואם אנחנו רוצים לחסוך דאגה ולהתמודד עם כמה שפחות בעיות, חשוב מאוד לשבת ולעשות שיחה מלב אל לב. זקוקים לעזרה או ייעוץ נוסף? מוזמנים ליצור קשר עם הצוות של Manpower Care. נוכל ללוות אתכם בתהליך, להתאים לכם מטפלת, להקל ולסייע לכם בכל שתצטרכו. אנחנו כאן בשבילכם. יאום ציפיות עם המטפל/ת הסיעודית

דמנציה היא תסמונת המתאפיינת באובדן הדרגתי של יכולות קוגניטיביות ומנטליות. היא מתבטאת בשכחה, בלבול, וקושי בביצוע פעולות יומיומיות. למשל, אדם עם דמנציה עלול לשכוח שמות של אנשים קרובים, לאבד התמצאות במקומות מוכרים, או להתקשות בשימוש בחפצים פשוטים. מבחוץ, השינוי אינו תמיד ניכר, אך שיחה קצרה חושפת את עומק האובדן. האדם המוכר לנו משתנה: אישיותו, זיכרונותיו והידע שצבר במהלך חייו – כל אלה דועכים בהדרגה. דמנציה נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים למוגבלות בקרב קשישים, והשפעתה על החולה וסביבתו עמוקה ומשמעותית מהי דמנציה? דמנציה – בעברית "שיטיון" או "קיהיון" – היא אוסף תסמינים של הידרדרות בתפקודים הקוגניטיביים – זיכרון, חשיבה, זיהוי, תפיסה ושיפוט; ושל התפקודים המנטליים – כלומר התנהגותיים ורגשיים. פגיעתה של הדמנציה היא הדרגתית, בקצב ובאופן השונים מאדם לאדם, ועם התקדמותה נפגמת יכולתו של החולה לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם סביבתו, עד למצב של תלות מוחלטת באחרים, מה שלעיתים יעלה את הצורך להעזר בשירותי חברת סיעוד. תסמינים מוקדמים דמנציה מתפתחת בהדרגה, עם סימנים מוקדמים שעלולים להיות קשים לזיהוי בתחילה. בשלבים הראשונים, ייתכנו קשיים קלים בזיכרון, כמו שכחת שמות או אירועים אחרונים. אנשים עשויים להתבלבל לעתים או להראות שינויים קלים בהתנהגות, כמו חוסר עניין בפעילויות שאהבו בעבר. עם התקדמות המחלה, התסמינים הופכים בולטים יותר. אובדן הזיכרון מחמיר, במיוחד לגבי אירועים אחרונים. מתפתחים קשיי שפה, כמו קושי במציאת מילים או הבנת שיחות מורכבות. בעיות בהתמצאות הופכות נפוצות, כאשר אנשים מתקשים לזהות מקומות מוכרים או לנווט בסביבתם. שינויים באישיות ובמצבי רוח עשויים להופיע, כולל דיכאון, חרדה או התנהגות לא אופיינית. בנוסף, מתגלים קשיים בביצוע פעולות יומיומיות, מפשוטות כמו לבוש ורחצה ועד מורכבות כמו ניהול כספים. זיהוי מוקדם של תסמינים אלה חיוני לאבחון ולטיפול מהיר, העשויים לשפר את איכות החיים של החולה ומשפחתו. מהם השלבים האופייניים לדמנציה? הדמנציה מכרסמת בהדרגה במשך 8-10 שנים. נהוג לחלקה לשלושה שלבים אופייניים שכל אחד מהם נמשך כשלוש שנים: בשלב הראשון, האדם חש בתהליך של ירידה בזיכרון ובלבול. בשלב זה יש ביכולתו של החולה להסתיר את הליקוי. ברמה ההתנהגותית, נוטה החולה להפגין כעס ולעתים אדישות. בשלב השני, תחול החמרה באובדן הזיכרון, וייפגעו חוש הזמן וההתמצאות במרחב. בשלב זה תהיה פגיעה גם ביכולת השיפוט והסקת מסקנות כמו גם ליקוי בכושר הדיבור וקושי בתכנון תנועה. בשנים אלה יופיעו בעיות התנהגות כמו שוטטות, חשדנות והזיות. בשלב השלישי, תתרחש פגיעה אנושה בתפקוד: החולה יאבד לחלוטין את הזיכרון והיכולת הקוגנטיבית, ובמישור התפקודי, יאבד את הניידות, את השליטה על הסוגרים, את היכולת התקשורתית ואף את יכולת הבליעה. יש לשים לב כי לעיתים, תסמינים הדומים לתסמיני דמנציה נגרמים על ידי מחלות שעשויות להיות ניתנות לריפוי, כגון מחלות זיהומיות מסוימות, בעיות מטבוליות (כגון חוסר איזון של בלוטת התריס), חסר תזונתי – כגון חוסר בוויטמין B12, בעקבות חבלת ראש, כתוצאה מתופעות לוואי של תרופות, הרעלות , לרבות עקב אלכוהול או חומרים ממכרים אחרים, ועוד. מה גורם לדמנציה? הדמנציה נגרמת כתוצאה ממחלות שונות הפוגעות ברקמת המוח. הנפוצות שבהן: מחלת אלצהיימר היא השכיחה ביותר בקרב הסובלים בדמנציה, ומאובחנת אצל 60%-70% מהמקרים. מחלת אלצהיימר גורמת לניוון ואובדן תאים במוח כמו גם שינויים כימיים בהם, המשבשים את תפקודם בהידרדרות הדרגתית לאורך 7-10 שנים. המחלה מופיעה בדרך כלל אצל קשישים ללא סיבה ברורה. ההשערה הרווחת היא ששילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואורחות חיים משפיע עליה. במקרים נדירים המחלה מופיעה בגיל הצעיר ונמצא לה רקע גנטי ברור. דמנציה וסקולרית המאובחנת אצל כ- 20% מהסובלים מדמנציה. פגיעתה נובעת מחסימת זרימת הדם בכלי הדם של המוח – אם באופן פתאומי, למשל כתוצאה משבץ מוחי, ואם באופן הדרגתי, כתוצאה מאירועים חוזרים של חסימות בכלי דם קטנים במוח. ניתן לצמצם את הסיכון לדמנציה וסקולרית על ידי איזון גורמי הסיכון לה, כגון יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם, מחלות לב. דמנציה עם גופיפי לואי מאובחנת אצל 10%-20% מהסובלים מדמנציה. מחלה זו מתאפיינת בתסמינים הדומים לאלה של מחלת פרקינסון: האטה בתנועות, קישיון שרירים ורעד לא רצוני, ובליקויים קוגניטיביים תנודתיים כמו מעברים חדים בין בלבול לצלילות והופעת הזיות. בנוסף, דמנציה יכולה להיגרם כתוצאה מחבלות ראש, מהרעלות (אלכוהול, סמים), איידס, טרשת נפוצה ופרקינסון – במקרים אלה, היא עשויה להיות הפיכה. כמה זה נפוץ? שכיחות הדמנציה נאמדת ב- 10%-20% בקרב בני 65 ומעלה. השכיחות עולה עם הגיל מכ-25% מבני 70 ומעלה ועד ל-30% בני 85 ומעלה. לעיתים נדירות מתגלה המחלה בגילאים צעירים יותר (מתחת לגיל 60). הסטטיסטיקה מדברת על 1:6 נשים ו- 1:9 גברים בממוצע שעתידים לחלות במחלה אחרי גיל 65. בישראל, מספר הלוקים בדמנציה נאמד בכ-140,000. ב-2035, בעקבות העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה, צפויים להיות 349,000 חולים בישראל. כיצד מאבחנים? לא ניתן אמנם להשתקם מדמנציה או להחזיר את המצב לקדמותו, אבל ניתן בהחלט לטפל בה ולעכב את התפתחותה. לכן חשוב מאוד לא להתעלם מסימנים כמו אובדן זיכרון, בלבול וחוסר התמצאות, ולגשת להתייעצות ולאבחון. אבחון דמנציה ואלצהיימר מתבצע על ידי רופא פסיכוגריאטר ועשוי לכלול מספר שלבים. האבחון הראשון מתבצע לרוב באמצעות מבחן המיני מנטל (Mini Mental) – שאלון המורכב ממגוון שאלות הבודקות תפקודי זיכרון, הבנה, התמצאות וריכוז. מטרתו של מבחן זה גם לשלול מחלות דמנטיות אחרות ותופעות בעלות תסמינים זהים. לעיתים, נדרשות גם בדיקות נוירולוגיות מקיפות. כאשר מופיע חשד לדמנציה, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לבדיקה ראשונית ולאחר מכן לאבחון באחת ממרפאות הזיכרון הרב-תחומיות, הנמצאות בסמוך למרבית בתי החולים. הטיפול באלצהיימר מחלת אלצהיימר היא, כאמור, מחלה חשוכת מרפא. אולם קיימות תרופות המקלות על תסמיניה ואף מעכבות את התפתחותה. בנוסף, גירוי קוגניטיבי נמצא יעיל במידה זהה לפחות ליעילותן של התרופות. על כן, ההמלצה היא לשלב בין טיפול תרופתי לפעילויות קוגניטיביות כגון יצירה, כתיבה, האזנה למוסיקה, משחקי חברה וזיכרון, פעילות גופנית וכן השתתפות בקבוצות תמיכה לחולים.