30 שנות ניסיון בהתאמת מטפלות לבני הגיל השלישי ומשפחותיהם
ליווי מקצועי ואישי מבדיקת זכאות
ועד הטיפול בבית
שירותי הסיעוד שלנו
למה חברת הסיעוד Manpower Care?
מעטפת שירותים ייחודית
אנחנו מציעים לכם מעטפת שרותית כוללת, המציעה סל פתרונות לקשישים הניתנים מתוך קשב, רגישות ומקצוענות שאין שנייה לה.
ובהם הטיפול בחולי אלצהיימר, הטיפול בחולי סוכרת, ומתן דגש על פעילות גופנית לבני הגיל השלישי. התמקדות בצרכים אלה, לצד תפיסת המטפל כעוגן המרכזי שעליו נשען הטיפול, הם שמקנים ל-Manpower Care את המוניטין שלה כחברת סיעוד מקצועית, אמינה והמובילה ביותר בתחומה.
מטפלות סיעודיות
יתרוננו הגדול טמון ביכולתנו לספק מטפלים סיעודיים מנוסים בכל רחבי הארץ , ישראלים וזרים, גברים ונשים, דוברי מגוון שפות ובעלי התמחויות לצד צוות מקצועי מיומן של עובדים סוציאליים אחיות ורופאים.
חברת הסיעוד Manpower Care מפעילה סניפי סיעוד בפריסה ארצית המעניקים שירותי טיפול סיעודי קרוב למקום מגוריך. בנוסף, ליווי טלפוני על ידי צוות מקצועי לאורך שעות היום, ומוקד לאחר שעות הפעילות בסניף, וכן ביקור בית בתוך 24 שעות מהפנייה הראשונית.
חברת הסיעוד Manpower Care מפעילה סניפי סיעוד בפריסה ארצית המעניקים שירותי טיפול סיעודי קרוב למקום מגוריך. בנוסף, ליווי טלפוני על ידי צוות מקצועי לאורך שעות היום, ומוקד לאחר שעות הפעילות בסניף, וכן ביקור בית בתוך 24 שעות מהפנייה הראשונית.
צוות מקצועי
עם הצוות המיומן של Manpower Care נמנים עובדים סוציאליים, אחיות, רופאים ואלפי מטפלים סיעודיים. Manpower Care נושאת תו התקן הבינלאומי ISO 9001 המגדיר את הדרישות ואת תהליכי העבודה הארגוניים שנועדו לספק טיפול מקצועי ואחראי, מענה מושלם לצורכי המטופלים ושירות קשוב, יסודי ואמין. כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של מקצוענות, החברה משקיעה את מרב המשאבים בגיוס מטפלים מן השורה הראשונה ומקנה להם את כל הכלים המקצועיים להצלחה, לרבות מערך משאבי אנוש ורווחה לעובד, ליווי, הדרכה ופיקוח מקצועי שוטף.
העסקת עובדים זרים בסיעוד
ב- Manpower Care יחידה מיוחדת לאיתור, מיון והעסקה של מטפלים זרים לסיעוד שמלווה אתכם לאורך כל הדרך: החל בטיפול בהליכים בירוקרטיים והאדמיניסטרטיביים בכרוכים בהעסקה, דרך איתור העובד המתאים ביותר ועד לליווי בהליך ההסתגלות והטיפול עצמו.
כחברת סיעוד גדולה בפריסה ארצית, יש ביכולתנו להציע לכם את המטפלים המתאימים ביותר בזמינות מרבית ומיידית, וכן את המומחיות שלנו בכל התחומים הנלווים – האישיים, בירוקרטיים והמשפטיים. אנחנו כאן כדי לסייע לכם בהתמודדות המשפחתית הכרוכה בשינוי, לתמוך במטפלים ולספק פיקוח צמוד וקפדני למשך כל תקופת ההעסקה.
מחפשים מטפלת סיעודית
לייעוץ חינם השאירו פרטים
חוק ביטוח סיעוד נחקק בישראל בשנת 1980 והופעל באפריל 1988, ונועד לסייע לאנשים מבוגרים שזקוקים לעזרה בפעולות היומיום. הזכאות ניתנת לתושבי ישראל שהגיעו לגיל פרישה, מתגוררים בביתם ונזקקים לסיוע בפעילויות בסיסיות כמו רחצה, הלבשה, אכילה וניידות. הזכאות נקבעת על בסיס מבחן תלות תפקודית (ADL) ומבחן הכנסות, כאשר הכנסה של עד 12,796 ש"ח לחודש מזכה בגמלה מלאה.
היקף שעות הסיעוד נקבע לפי שש רמות זכאות. ברמה הראשונה ניתנות מספר שעות בודדות בשבוע, ואילו ברמה השישית, הגבוהה ביותר, ניתנות עד 30 שעות שבועיות עם מטפל ישראלי. שווי כל שעת סיעוד נקבע לפי תעריפי הביטוח הלאומי ומתעדכן מעת לעת. הרמה נקבעת לאחר הערכה של עובד סוציאלי מטעם הביטוח הלאומי, הבודק את מידת התלות בעזרת הזולת בפעולות היומיום.
שירותי קדם-סיעוד מיועדים לאנשים שעדיין לא עומדים בתנאי הזכאות המלאים לגמלת סיעוד, אך נמצאים בתהליך הידרדרות תפקודית. שירותים אלו כוללים ביקורים במרכזי יום לקשישים, סיוע בניהול משק הבית, והתאמת הסביבה הביתית לצרכים המשתנים. המטרה היא לאפשר לאדם להישאר בביתו זמן רב יותר ולדחות את הצורך בטיפול סיעודי מלא.
התהליך מתחיל במילוי טופס תביעה לגמלת סיעוד, שאליו יש לצרף מסמכים רפואיים עדכניים ופרטי הכנסה. לאחר הגשת התביעה, נציג הביטוח הלאומי יתאם ביקור בית לצורך הערכת מצב תפקודי. בעקבות ההערכה נקבעת רמת הזכאות, ועובד סוציאלי יוצר קשר לבניית תוכנית טיפול מותאמת אישית. אנשים מעל גיל 90 יכולים לבחור בהערכה של רופא גריאטר במקום ההערכה הסטנדרטית.
כן, כל אזרח זכאי לערער על החלטות הביטוח הלאומי. ערעור על החלטות כלליות יש להגיש תוך 60 יום לבית הדין לעבודה. ערעור על החלטות ועדה רפואית יש להגיש תוך 30 יום לוועדת ערר רפואית. ניתן לערער על דחיית תביעה, על רמת הזכאות שנקבעה או על היקף השירותים. מומלץ לצרף לערעור מסמכים רפואיים עדכניים התומכים בטענות.
בתנאים מסוימים ניתן להמיר את שירותי הסיעוד לגמלה כספית. האפשרות מיועדת בעיקר למי שמעסיק מטפל זר ברישיון כדין או מטפל ישראלי באופן פרטי. התנאי המרכזי הוא שהמטפל עובד לפחות 12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, ואינו בן משפחה מקרבה ראשונה. שווי הגמלה הכספית עומד על כ-80% משווי השירותים בעין, והמרה זו מחייבת אישור מראש מהביטוח הלאומי.
העסקת מטפל זר מחייבת אישור מרשות האוכלוסין וההגירה וחתימה על חוזה העסקה מוסדר. המטפל חייב להיות מעל גיל 18 וללא קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל. שכר המינימום למטפל עומד על 6,248 ש"ח לחודש, כאשר המעסיק רשאי לנכות עד 25% עבור הוצאות מחיה. למטפל מגיעות 25 שעות מנוחה רצופות בשבוע ו-16 ימי חופשה בשנה. האשרה ניתנת לתקופה של עד 63 חודשים עם אפשרות להארכה בנסיבות הומניטריות.
בעת אשפוז זמני בבית חולים, הזכאות לגמלת סיעוד נשמרת. הביטוח הלאומי מכיר בכך שאשפוז הוא מצב ארעי ואין בו כדי לפגוע בזכויות הקבועות. עם זאת, במקרה של מעבר למוסד סיעודי לטווח ארוך, חלים כללים שונים והזכאות נבחנת מחדש. מומלץ ליידע את הביטוח הלאומי על כל שינוי במצב המגורים כדי להבטיח רציפות בקבלת השירותים.
מקבלי גמלה ברמות 1 עד 5 יכולים לבקש הערכה מחודשת לצורך העלאת רמת הזכאות. יש להגיש בקשה מסודרת לביטוח הלאומי בצירוף תיעוד רפואי עדכני המעיד על ההחמרה במצב. לאחר קבלת הבקשה, ייקבע ביקור הערכה נוסף. אם ההחמרה מאושרת, רמת הזכאות תעודכן והיקף השירותים יגדל בהתאם. אין הגבלה על מספר הפעמים שניתן לבקש הערכה מחודשת.
מטפל סיעודי מספק סיוע בפעולות היומיום הבסיסיות: רחצה, הלבשה, אכילה, ניידות בבית והיגיינה אישית. בנוסף, המטפל עוזר בניהול משק הבית הקל, מלווה לביקורים רפואיים ומסייע במתן תרופות לפי הנחיות רפואיות. מעבר לסיוע הפיזי, המטפל מהווה חברה ותמיכה רגשית. ב-Manpower Care, כל המטפלים עוברים הכשרה מקצועית ובדיקות רקע מקיפות, ומלווים על ידי צוות רב-מקצועי הכולל אחיות, עובדים סוציאליים ורופאים
רוצה לקבל עוד מידע?
רכזנו עבורך מספר מאמרים בנושאים שונים
הטיפול בהורה סיעודי
ככה תעשו זאת נכון:
בשיחה פתוחה, חלוקת תפקידים ובקשת עזרה הינם תנאי בסיס לתחושה טובה של כל הנוגעים בדבר הטיפול בהורה סיעודי עלול להיות מורכב וקשה ולכן חשוב לחלק אותו נכון בין בני המשפחה הקרובים אשר נושאים לרוב את מירב האחריות על איכות חייו של המטופל הסיעודי. לכן ישנה חשיבות גדולה למיפוי הצרכים השונים של המטופל הסיעודי והדאגה לו, וחלוקה נכונה ומותאמת בין בני המשפחה, בין אם ישנם מטפלים סיעודיים ובין אם לאו.
שלב ראשון: לקבוע מטפל/ת עיקרי/ת
המטפל העיקרי במשפחה אחראי על ניהול הטיפול בהורה הסיעודי, כדי ששום תחום הקשור לחיי המטופל הסיעודי לא יוזנח ולא יפול בין הכסאות. אין זה אומר שהמטפל העיקרי עושה הכל בעצמו, וכל הנטל נופל על כתפיו אלא להיפך, הוא צריך לדעת להיעזר בבני המשפחה האחרים ולהאציל עליהם תחומי אחריות ספציפיים כדי שלא יישחק בעצמו. לעיתים הבחירה במטפל העיקרי היא פשוטה, כי הוא מתגורר עם ההורה הסיעודי, גר בקרבתו או אולי היחיד הנמצא בארץ בה חי ההורה הסיעודי.
במשפחות אחרות בהן לא ברור מי הוא המטפל העיקרי, מומלץ להיפגש כל בני המשפחה יחדיו ולחלק את העשייה בצורה מסודרת בין כולם, תוך כדי חיפוש משותף אחר אדם אחד מרכזי שייקח לידיו את האחריות בניהול הטיפול באדם הסיעודי, כולל בהחלטה האם ומתי יש צורך בהכנסת מטפלת זרה ל-24/7
שלב שני: רישום ותעדוף של כל הצרכים ותחומי האחריות.
רצוי לערוך מפגש משותף של כל בני המשפחה הקרובים השותפים לדאגה להורה הסיעודי. במפגש זה יש להעלות ולהציף את כל הצרכים והנושאים הדורשים טיפול הקשורים לטיפול הסיעודי בהורה, ולחלק את תחומי האחריות בין בני המשפחה. לדוגמא:
הסדרי מגורים והסעה – האם יש שינויים נדרשים בבית, שיפוץ וכו'. פניות להסעה כשעולה צורך ברכב מותאם.
עזרה בטיפול ובציוד – האם יש צורך במטפלת זרה, לברר פרטים ולדאוג לכך וכן לציוד נדרש.
טיפול יומיומי – אכילה, רחצה, שמירה על היגיינה (תספורת, גילוח), לקיחת תרופות.
עזרה בפעולות הקשורות משק הבית – כביסה, ניקיון, בישול. בין עם על ידי מטפלת זרה ל-24/7 או לא.
סידורים הנדרשים מחוץ לבית – דואר, תשלום חשבונות שוטף, רכישת התרופות ועוד.
מעקב אחר המצב הרפואי, קשר עם הצוות הרפואי, צורך בבדיקות, מעקבים וטיפולים שונים.
תכנון סדר יום להורה הסיעודי הלוקח בחשבון את צרכיו הפיסיים, הרגשיים, המנטליים והחברתיים.
הרשימה עלולה להיראות ארוכה, מאיימת ובלתי נגמרת. לכן חשוב מאוד לתעדף, ולברר מה הדחיפות של כל משימה, האם יש דברים שיש להם תאריך סיום מסויים וכדומה. כמו כן אם העומס גדול מידי, ניתן לשקול להכניס מטפלת סיעודית שתסייע בטיפול בהורה הסיעודי ותוריד מהעומס הנופל על כתפי בני המשפחה.
חשוב לזכור כל העת שטיפול בהורה סיעודי יכול להיות קשה ושוחק. על בן המשפחה שסועד את הוריו לגלות אחריות וללמוד לשים לב מתי כוחותיו אוזלים ולבקש סיוע, בלי בושה ובלי רגשות אשם. רק אדם שיודע לעצור ולחדש את כוחותיו יוכל הצליח במשימה המאתגרת של טיפול באדם סיעודי.
חברת MANPOWER CARE מתמחה בגיל השלישי ,
אנו ב- MANPOWER CARE מכירים במורכבות הכרוכה במצב, ונמצאים כאן בשבילכם בדיוק ברגע הזה , לאורך שנים של תמיכה באוכלוסייה המזדקנת פיתחנו מעטפת שירותית כוללת, המציעה סל פתרונות לקשישים הניתנים מתוך קשב, רגישות ומקצוענות שאין שנייה לה. אנו משוכנעים שטיפול טוב באמת חייב להתאים לצרכים הייחודיים של כל אדם. את ההבנה הזאת אנחנו מיישמים ביצירת מגוון של פתרונות, המתמקדים בשלושה תחומי התמחות מרכזיים: טיפול בחולי אלצהיימר, טיפול בחולי סוכרת, וכן בפעילות גופנית בגיל השלישי – כולם בהתאמה אישית לכל מטופל ומטופלת, ולבני משפחותיהם.
יתרוננו הגדול טמון ביכולתנו לספק מטפלים סיעודיים מן השורה הראשונה. למעלה מ-4,000 מטפלים סיעודיים מנוסים, ישראלים וזרים, גברים ונשים, דוברי מגוון שפות ובעלי התמחויות ייחודיות. נהנים ממערך רווחה ומשאבי אנוש שהקימה ,חברת הסיעוד Manpower Care הכולל הדרכה פרטנית וליווי אישי והתמחויות בסוגי טיפול שונים. בד בבד, עובדינו זוכים לליווי אישי וקפדני, הכשרות והדרכות וכן עדכונים שוטפים בתחומי מחקר שונים הנוגעים לעולמות הסיעוד ורווחת הפרט.
בין השירותים הייחודיים של Manpower Care תוכלו למצוא:
מטפלים מומחים בהתאמה אישית – שירותי השגחה אישית למאושפזים בבתי חולים ושירותי סיעוד פרטי לקשישים שטרם אושרה עבורם גמלת סיעוד.
מענה 24 שעות – ליווי טלפוני על ידי צוות מקצועי לאורך שעות היום, ומוקד לאחר שעות הפעילות בסניף, וכן ביקור בית בתוך 24 שעות מהפנייה הראשונית.
התמחות בטיפול סיעודי – טיפול אישי, סיעודי והתמחות בחולים עם ירידה קוגניטיבית באופן פרטני.
ליווי ותמיכה בבחירת מטפל/ת מתאים/ה – והענקת השירותים הנלווים לטיפול
עובדת סוציאלית צמודה – מתמחה בסיוע ומימוש זכויות, לאורך כל התהליך
הזמנת עובד זר – ליווי לאורך כל התהליך של קבלת עובד זר חוקיפעילות גופנית – בבית הדייר
המשך לכתבה >>
שחרור הורה מבית החולים מה חשוב לדעת ולהבין
שחרור הורה מבית החולים הוא רגע של הקלה, במיוחד לאחר תקופת אשפוז ארוכה ומורכבת. עם זאת, במקביל מדובר בהתחלה של תהליך ֿונדרשת היערכות. לאחר השחרור תצטרכו לדאוג לרצף טיפולי מתוכנן עבור אמא או אבא, לוודא שהם חוזרים לבית מותאם ובטוח ולהעניק להם תמיכה מקצועית ומשפחתית עקבית.
כדאי להתחיל לתכנן כבר בזמן האשפוז, על מנת להימנע ממצב אי ודאות וכיבוי שרפות כאשר מגיעים הביתה. כמו כן, תכנון מוקדם מעניק להורה תחושת ביטחון.
שחרור מבית החולים
הצעד החשוב ביותר הוא תיאום צמוד עם הצוות הרפואי עוד לפני היציאה. זה הזמן להבין את המצב הרפואי העדכני, לקבל הדרכה מעשית ולהיעזר ברופאים / בעו"ס כדי לבנות תוכנית מעבר מסודרת לקהילה. מומלץ לבקש פגישה מרוכזת עם הרופא/ה, האחות והעובדת הסוציאלית כדי לעבור על השאלות, הדילמות, הכשלים האפשריים והפתרונות.
מסמכים והנחיות שחייבים לצאת איתם מבית החולים:
מכתב סיכום אשפוז מלא ומעודכן.
מרשמים לתרופות, כולל תכנית נטילה יומית ומעקב תופעות לוואי.
הפניות לבדיקות ולמרפאות המשך, לרבות תרחיש של החמרה במצב ומה עושים במקרה חירום.
הנחיות כתובות לטיפול בפצעי לחץ/נקזים/צנתרים אם קיימים, כולל חומרי חבישה מומלצים.
הדרכה מעשית למשפחה: העברות, מנחי שכיבה וישיבה, תרגול בטוח בבית, פיזיותרפיה במידת הצורך.
פרטי קשר של גורם רפואי במחלקה, לשאלות בימים הראשונים.
חשוב מאוד להבין היטב את ההנחיות שמקבלים טרם השחרור מבית החולים, כדי לבצע מעבר חלק ולשמור על רצף טיפולי בבית.
המשך טיפול לאחר השחרור
תיאום מול קופת החולים
הצעד הראשון הוא לקבוע בהקדם תור לרופא המשפחה ולהעביר את מכתב השחרור וכל המסמכים הרפואיים. רופא המשפחה מרכז מרשמי תרופות, הנפקת התחייבויות, הפניות לשיקום והזמנת טיפולי בית. העובדת הסוציאלית בקופה מסייעת בחיבור לשירותים תומכים, מיצוי זכויות והכוונה למסלול המתאים, בין אם שיקום ביתי, מרפאות ייעודיות או מסגרות יום.
שיקום בבית ובקהילה
כאשר ההורה מסוגל לתפקד חלקית ויש פוטנציאל לשיפור, מתחילים שיקום מדורג בשביל להחזיר לו או לה את תחושת העצמאות והבטחון.
פיזיותרפיה: חיזוק, שיווי משקל והליכה בטוחה, מניעת נפילות.
ריפוי בעיסוק: אימון ADL, התאמות אביזרים ושיפור תפקוד יום יומי.
קלינאות תקשורת: בליעה, קול ודיבור לאחר אירוע מוחי או מחלה נוירולוגית.
ייעוץ תזונתי: התאמת תפריט להחלמה, מניעת ירידה במשקל או תת תזונה.
תמיכה רגשית: ליווי פסיכולוגי או קבוצות תמיכה להפחתת חרדה ודכדוך.
בשלב השיקום, יש למשפחה תפקיד מכריע. ניתן לסייע על ידי תרגול יומי קצר ועקבי, עידוד, מעקב אחרי יעדים ותקשורת שוטפת עם המטפלים.
טיפול סיעודי רציף
כאשר ההורה תלוי ברוב פעולות היומיום וזקוק להשגחה, יש לבנות מעטפת סיעודית רציפה. ניתן להעסיק מטפל/ת ישראלי/ת או עובד/ת זר/ה, בהתאם לזכאות. התהליך כולל הערכה תפקודית, הגשת בקשה לגמלת סיעוד בביטוח הלאומי והשלמת היתר העסקה לעובד זר דרך הגורמים המוסמכים.
בזמן שהבירוקרטיה מתקדמת, אפשר לקבל מטפלת סיעודית בשירותי סיעוד זמניים דרך חברות סיעוד כדי שלא ייווצר חלון ללא מענה. חשוב לעדכן את רופא המשפחה בכל שינוי תפקודי כדי להתאים את הטיפול המיטבי למטופל.
התאמת והנגשת הבית
מטרת ההתאמות היא למנוע נפילות, לשפר נגישות ולשמר עצמאות.
ידיות אחיזה במקלחת ובשירותים.
מושב אסלה מוגבה ומקלחת עם סף נמוך או כיסא רחצה יציב.
פינוי מעברים, סילוק שטיחים וארגון הריהוט לנתיב הליכה ישר.
תאורה חזקה במסדרונות, חיישני לילה ליד המיטה והשירותים.
פתרונות למדרגות: רמפה קלה או מעקה דו צדדי.
ארגון תרופות ואביזרים נגזרי טיפול בהישג יד, עם תיוג ברור.
ציוד רפואי ושיקומי
לאחר אשפוז ייתכנו מגבלות תנועה, סיכון לפצעי לחץ או צורך בהשגחה מוגברת. ציוד מתאים מאפשר טיפול בטוח ונוח יותר בבית.
מיטה מתכווננת ומזרן מונע לחץ.
כיסא גלגלים, הליכון או רולטור לפי יכולת ההליכה.
כיסא רחצה, שרפרף לאמבט ויד אחיזה ניידת.
מתקני העברה פשוטים, לוח/חגורת העברה.
מוצרי ספיגה וכריות ישיבה ארגונומיות.
אפשר לשאול ציוד מעמותות כמו יד שרה או לקבל סיוע במימון דרך קופת החולים ומשרד הבריאות, בהתאם לזכאות ולהמלצות הצוות.
ליווי מקצועי ותמיכה משפחתית
המשפחה היא העוגן. נוכחות, הקשבה וסבלנות מייצרות בסיס רגשי יציב ומעודדות היענות לטיפול. חשוב לשלב בין סיוע מקצועי ולבין תמיכה משפחתית.
זכויות והטבות
מיצוי הזכויות מפחית עומס כלכלי ומבטיח טיפול רציף.
גמלת סיעוד מביטוח לאומי: שעות סיעוד, מרכז יום, לחצן מצוקה ומוצרים נלווים לפי רמת הזכאות. בחלק מהמקרים ניתן לבחור בהמרה כספית חלקית.
שירותים מיוחדים למי שטרם הגיעו לגיל פרישה: תמיכה כספית לאנשים שתלויים בעזרה יומיומית.
החזרי ביטוח משלים ופרטי: השתתפות בטיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וציוד שיקומי לפי פוליסה.
טיפולי בית ושיקום דרך הקופה: ביקורי אחות, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק בבית בהתאם להפניה רפואית.
סיוע בהתאמות דיור וציוד שיקומי: במסלולי זכאות ייעודיים דרך משרד הבריאות, קופות החולים וגופים עירוניים.
Manpower Care – מעטפת סיעודית מלאה למשפחה
ב-Manpower Care אנחנו מלווים משפחות גם ברגע של השחרור מבית החולים. בתור חברת סיעוד מובילה אנו מציעים מעטפת רחבה ורב תחומית, לרבות מטפלות ומטפלים סיעודיים, אחיות ורופאים, עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע שמגיעים עד הבית.
הצוות שלנו מסייע במימוש זכויות, בהגשת בקשות לגמלת סיעוד ובהעסקת עובד זר בעת הצורך, ומתאם מול קופות החולים ושירותי השיקום. עם מענה 24/7, פריסה ארצית וסטנדרטים גבוהים של מקצועיות ורגישות, אנחנו כאן כדי לשפר את איכות החיים של ההורה ולתת לכם שקט נפשי. פנו אלינו, ונבנה יחד תכנית טיפול מותאמת שתתחיל עם החזרה הביתה.
המשך לכתבה >>
טיפול בהורים מבוגרים המאמר המלא
איך מתמודדים עם הורים מבוגרים, שלפתע נעשים תלויים בילדיהם הבוגרים ?
זה יכול לקרות לפתע, בעקבות מחלה, משבר או אובדן, וזה יכול להיות סופו של תהליך מתמשך: אנשים רבים באמצע החיים – המנהלים זוגיות, קריירה, חיי משפחה וחברה – מוצאים את עצמם מטפלים בהוריהם המבוגרים כאילו היו ילדיהם.
מדובר בחוויה רגשית קשה לשני הצדדים: ההורים, החווים ירידה בתפקוד הפיסי והקוגניטיבי, כואבים את אובדן הכישורים ואת הצורך בתמיכה דווקא מילדיהם, שעד לא מזמן נתמכו על ידם; הילדים, מצידם, מאבדים את מקומם כילדים להוריהם: בניגוד לטיפול בילדים קטנים, הטיפול באדם מזדקן מתאפיין בתלות שרק הולכת וגדלה. הילדים, ההופכים להיות הגורם הסמכותי בקשר, מתמודדים לא רק עם התפקיד התובעני של המטפל, אלא גם עם אובדן התמיכה ההורית שקיבלו בעבר.
הסיטואציה מעלה התמודדויות מסוגים שונים:
מפגש קרוב עם הקושי: ילדים המטפלים בהוריהם המזדקנים נתקלים לא פעם ברגשות והתנהגויות שליליים של ההורים. הם נאלצים לספוג את הכאב, הכעס, התסכול, הדיכאונות והחרדות של ההורים.
פחד מהעתיד: השהות במחיצת הורה מזדקן שאיבד את עצמאותו עלולה לעורר ב"ילד" חרדה באשר לעתיד ופחד מפני הזדקנותו שלו.
קושי בחלוקת המשאבים: הטיפול מצריך השקעה של משאבים רבים – זמן, פניות רגשית וכסף. הדבר עלול להקשות ולפגוע בתחומי חיים אחרים של הילדים, כמו גם לעורר רגשי אשם והתחשבנות בין האחים.
קונפליקטים משפחתיים: המצב המשברי והצורך בחלוקת תפקידים חדשה הם קרקע פורייה להתעוררות מתחים, הן בין ההורים לילדיהם והן בין האחים. אלה יכולים להיות קונפליקטים חדשים, הנובעים מהצורך בלקיחת הסמכות וקבלת החלטות לגבי אופן הטיפול בהורה, או קונפליקטים בלתי פתורים מן העבר שצפים ומתעוררים מחדש.
לצד הקשיים הגדולים, טמונות במצב הזה גם הזדמנויות:
הזדמנות להתפתח, לגדול, לקבל את ההורה כאדם מורכב ולהחזיר לו בנתינה, כפי שנתן הוא לאורך השנים; הזדמנות לאינטימיות והתקרבות ביחסים בתוך המשפחה מתוך תחושת שותפות, ואפילו הזדמנות לסלוח ולהתגבר על משקעי העבר.
מה יכול לסייע בהתמודדות?
קודם כל, להכיר בקושי: ההבנה והקבלה של הקשיים המתעוררים הן מצד ההורים והן מצד הילדים היא צעד ראשון להתייחסות רגישה וקשובה יותר זה לזה.
לשים גבולות: חשוב שהילדים יכירו במה שהם יכולים לעשות למען הוריהם וגם במה שאינו אפשרי עבורם, ויציבו גבולות מבלי להיבלע בתפקיד המטפלים. אם תפקודו הקוגניטיבי של ההורה תקין, גם הוא יכול להתחשב ולעזור לילד לשמור על עצמו ועל גבולותיו.
להגדיר ציפיות: הן בין ההורים לילדים והן בין האחים לבין עצמם, חשוב להגדיר את תחומי קבלת ההחלטות ומהי מידת מעורבותו של כל אחד. לעיתים יסתבר שבתחומים מסוימים עדיף לערב גורם חיצוני כמו חברת סיעוד.
לשמור על דיאלוג ושיתוף: היפוך התפקידים הוא שינוי מטלטל. חשוב לאפשר שימור, חלקי לפחות, של המצב הקודם, הבריא. לפיכך, יש לשתף את ההורה ככל האפשר בקבלת ההחלטות בנוגע לטיפול בו, ולהניח לו להיות עצמאי בתחומים שבהם הדבר מתאפשר.
לבקש עזרה ותמיכה
מהמשפחה הרחבה – שיתוף המשפחה הרחבה יכול להיות מקור כוח אמיתי ומקל עבור ההורים והילדים המתמודדים.
מגורם מקצועי בתחום בריאות הנפש – ייעוץ פסיכולוגי אישי או משפחתי יכול לתמוך ולחזק בהתמודדות עם קונפליקטים המתעוררים במהלך הטיפול.
מגורם מקצועי בתחום הגיל השלישי – מומחים בתחום, המכירים את המצב על כל מורכבותו, יכולים ללוות ולהציע פתרונות מעשיים לכל בעיה והתלבטות.
המשך לכתבה >>
איך להיערך למבחן תלות
מבחן תלות – כדאי להתכונן מראש
מבחן התלות מטעם המוסד לביטוח לאומי מעורר אצל רבים מהנבדקים חשש ומתח.
זו הסיבה שכדאי להתכונן אליו מראש.
מבחן תלות של המוסד לביטוח לאומי נועד לבדוק את רמת התפקוד של אדם מבוגר בביצוע פעולות יומיומיות שגרתיות, לצורך קביעת זכאותו לסיוע של אדם נוסף לצורך ביצוע אותן פעולות. הבודק מטעם הביטוח הלאומי – אח/ות, פיזותרפיסט/ית או מרפא/ה בעיסוק – מבקר בביתו של הנבדק, ומעריך את יכולתו לאכול, להתלבש, להתרחץ, להתנייד ולשלוט בסוגרים. הבדיקה – לפעמים בהדגמה, ולפעמים על סמך התרשמות בלבד או ראיון, בהתאם למצבו של כל נבדק – קובעת ניקוד לרמת הביצוע של הפעולות, ולפי הניקוד מחושבת הזכאות לעזרה הנדרשת. בנוסף, הבדיקה מעריכה גם יכולת קוגניטיבית (במקרים של ירידה ביכולת, כמו אלצהיימר), לצורך קביעת זכאות להשגחה על הנבדק.
אין זה מפליא שהבדיקה מעוררת חשש ולחץ אצל חלק מהנבדקים. מעבר לעובדה שהנבדק אינו יודע מה יהיה מהלך הבדיקה ומי יהיה הבודק, מדובר במעמד שחושף אותו בשיא חולשתו.
– אצל אחדים מהנבדקים, היא יכולה להיתפס כפלישה לטריטוריה פרטית.
– בחלק מהמקרים, הדגמה וביצוע של פעולות אינטימיות בנוכחות זר עלולה להביך ולעורר אי נוחות.
– אלו שהדימוי העצמי שלהם ירוד ממילא בעקבות ההידרדרות ביכולות, עלולים לראות בה אפילו עלבון.
החששות לגיטימיים, וזו הסיבה שכדאי מאוד להתכונן אל הבדיקה מראש: להסביר לנבדק את מטרתה ולתאר את מהלכה, ולהסיר התנגדויות, עכבות ומבוכה.
ב"הכנה לבדיקה", אין הכוונה להציג מצג-שווא מוגזם של חוסר תפקוד, ומצד שני – אין הכוונה להציג "תפקוד-יתר", שקשישים רבים נוטים אליו גם באופן לא מודע. הנטייה לעורר את הרושם ש"אצלי הכל בסדר, אני לא צריך שום עזרה" משותפת לרבים – צעירים ומבוגרים, בריאים וחולים – וכדאי להיות מודעים אליה ולמנוע ממנה לחבל בתוצאות הבדיקה. לכן, יש להרגיע את הנבדק לפני הבדיקה, וללוות אותו במהלכה, כדי להשיג את מלוא שיתוף הפעולה שלו.
איך מתכוננים?
• ספרו על הבדיקה מראש. ככל שהנבדק יבין יותר מה מטרת הבדיקה ומה עתיד לקרות בה, הוא ירגיש רגוע ובטוח יותר. ספקו את מקסימום המידע, והכינו אותו לאפשרות שיצטרך להדגים פעולות אחדות כחלק מהבדיקה. היו אמפתיים לחששות ולגילויי המבוכה, אך הסבירו ששיתוף פעולה מצדו יבטיח את התוצאה הטובה ביותר בשבילו.
• היו נוכחים בבית בעת הבדיקה. אל תשאירו את בן המשפחה לבד בזמן הבדיקה. בטופס הבקשה לבדיקה, ציינו מראש שאתם מעוניינים ללוות את הנבדק בעת בדיקת התלות. עם זאת, זכרו לציין באוזני הבודק שאינכםםם מתגוררים בבית הנבדק, שכן קשישים המתגוררים לבד זכאים לנקודות זכות נוספות במבחן התלות.
נוכחותכם תרגיע את בן המשפחה הנבדק ותקל עליו, וגם תועיל במקרה שיזדקק לעזרה – בין שבהדגמה, בין שבראיון עם הבודק. קחו בחשבון שלא כל הבעיות התפקודיות ייבדקו, ותפקידכם הוא לפרט ולהסביר לבודק מדועעע לדעתכם בן המשפחה זקוק לסיוע או להשגחה של אדם נוסף. אם ישנן נפילות חוזרות ונשנות, בעיות קוגניטיביות שצצות בהדרגה – ציינו אותן באוזני הבודק.
• הכינו את המסמכים הדרושים. כדי לתמוך בבדיקה ולקבל הערכה נכונה, חשוב להציג לפני הבודק את כל המסמכים הרלוונטיים ואת אביזרי העזר שבהם משתמש הנבדק. לפיכך, רכזו כל מה שרלוונטי – תוצאות בדיקות, חוותתת דעת רפואיות, הליכונים, כיסא גלגלים, מוצרי ספיגה וכו' – והקפידו להסביר לבודק את מידת הרלוונטיות שלהם ואת נחיצותם.
• הקפידו על תיאור אמין ומפורט של המצב. שימו לב שהנבדק אינו מנסה להרשים את הבודק ביכולותיו, ושהוא אינו מתאמץ לבצע פעולות שהוא אינו יכול לבצע ללא עזרה בדרך כלל. הנטייה להצליח בביצוע המשימות ולהצטייררר כמי שאינו זקוק לעזרה יכולה להטעות את הבודק, ולזכות אותו בפחות נקודות זכות מאלה שהוא זקוק להן בפועל. אתם, מצידכם, אל תמעיטו ואל תגזימו בתיאור יכולותיו של הנבדק. חשוב שתספקו תמונה מלאה, ואל תחששו דברווו בגלוי על כל מגבלה או קושי רלוונטי.
המשך לכתבה >>