מבחן תלות – כדאי להתכונן מראש

מהו מבחן תלות?
מבחן תלות (או “בדיקת הזכאות לגמלה”) נועד לבדוק את היכולת התפקודית של מבקש הגמלה, את מידת התלות שלו באחרים ואת הצורך בעזרה והשגחה. על פי תוצאותיה תיקבע הזכאות והיקף הגמלה שתינתן.

הבדיקה נעשית על ידי איש מקצוע מטעם המוסד לביטוח לאומי – אח/ות, פיזותרפיסט/ית או מרפא/ה בעיסוק – והיא אישית, מקצועית ואובייקטיבית.

הבדיקה נעשית בביתו של מבקש הגמלה.

בן משפחה זכאי להיות נוכח בעת הבדיקה.

במהלך הביקור, בוחן הבודק את מידת הזדקקותו של המבוגר לסיוע ותמיכה של אדם אחר בכמה תחומים, ובהם ניידות בבית, אכילה, לבישת בגדים, רחצה ושליטה על סוגרים. כמו כן מתרשם הבודק בכלליות מרמת התפקוד המנטלי והרגשי של המבקש.

איך תכינו את בן המשפחה למבחן תלות

מבחן התלות מטעם המוסד לביטוח לאומי מעורר אצל רבים מהנבדקים חשש ומתח. זו הסיבה שכדאי להתכונן אליו מראש.

מבחן תלות של המוסד לביטוח לאומי נועד לבדוק את רמת התפקוד של אדם מבוגר בביצוע פעולות יומיומיות שגרתיות, לצורך קביעת זכאותו לסיוע של אדם נוסף לצורך ביצוע אותן פעולות. הבודק מטעם הביטוח הלאומי – אח/ות, פיזותרפיסט/ית או מרפא/ה בעיסוק – מבקר בביתו של הנבדק, ומעריך את יכולתו לאכול, להתלבש, להתרחץ, להתנייד ולשלוט בסוגרים. הבדיקה – לפעמים בהדגמה, ולפעמים על סמך התרשמות בלבד או ראיון, בהתאם למצבו של כל נבדק – קובעת ניקוד לרמת הביצוע של הפעולות, ולפי הניקוד מחושבת הזכאות לעזרה הנדרשת. בנוסף, הבדיקה מעריכה גם יכולת קוגניטיבית (במקרים של ירידה ביכולת, כמו אלצהיימר), לצורך קביעת זכאות להשגחה על הנבדק. אין זה מפליא שהבדיקה מעוררת חשש ולחץ אצל חלק מהנבדקים. מעבר לעובדה שהנבדק אינו יודע מה יהיה מהלך הבדיקה ומי יהיה הבודק, מדובר במעמד שחושף אותו בשיא חולשתו.

– אצל אחדים מהנבדקים, היא יכולה להיתפס כפלישה לטריטוריה פרטית.
– בחלק מהמקרים, הדגמה וביצוע של פעולות אינטימיות בנוכחות זר עלולה להביך ולעורר אי נוחות.
– אלו שהדימוי העצמי שלהם ירוד ממילא בעקבות ההידרדרות ביכולות, עלולים לראות בה אפילו עלבון.

החששות לגיטימיים, וזו הסיבה שכדאי מאוד להתכונן אל הבדיקה מראש: להסביר לנבדק את מטרתה ולתאר את מהלכה, ולהסיר התנגדויות, עכבות ומבוכה.

ב”הכנה לבדיקה”, אין הכוונה להציג מצג-שווא מוגזם של חוסר תפקוד, ומצד שני – אין הכוונה להציג “תפקוד-יתר”, שקשישים רבים נוטים אליו גם באופן לא מודע. הנטייה לעורר את הרושם ש”אצלי הכל בסדר, אני לא צריך שום עזרה” משותפת לרבים – צעירים ומבוגרים, בריאים וחולים – וכדאי להיות מודעים אליה ולמנוע ממנה לחבל בתוצאות הבדיקה. לכן, יש להרגיע את הנבדק לפני הבדיקה, וללוות אותו במהלכה, כדי להשיג את מלוא שיתוף הפעולה שלו.
איך מתכוננים?

• ספרו על הבדיקה מראש. ככל שהנבדק יבין יותר מה מטרת הבדיקה ומה עתיד לקרות בה, הוא ירגיש רגוע ובטוח יותר. ספקו את מקסימום המידע, והכינו אותו לאפשרות שיצטרך להדגים פעולות אחדות כחלק מהבדיקה. היו אמפתיים לחששות ולגילויי המבוכה, אך הסבירו ששיתוף פעולה מצדו יבטיח את התוצאה הטובה ביותר בשבילו.

• היו נוכחים בבית בעת הבדיקה. אל תשאירו את בן המשפחה לבד בזמן הבדיקה. בטופס הבקשה לבדיקה, ציינו מראש שאתם מעוניינים ללוות את הנבדק בעת בדיקת התלות. עם זאת, זכרו לציין באוזני הבודק שאינכם מתגוררים בבית הנבדק, שכן קשישים המתגוררים לבד זכאים לנקודות זכות נוספות במבחן התלות.
נוכחותכם תרגיע את בן המשפחה הנבדק ותקל עליו, וגם תועיל במקרה שיזדקק לעזרה – בין שבהדגמה, בין שבראיון עם הבודק. קחו בחשבון שלא כל הבעיות התפקודיות ייבדקו, ותפקידכם הוא לפרט ולהסביר לבודק מדוע לדעתכם בן המשפחה זקוק לסיוע או להשגחה של אדם נוסף. אם ישנן נפילות חוזרות ונשנות, בעיות קוגניטיביות שצצות בהדרגה – ציינו אותן באוזני הבודק.

• הכינו את המסמכים הדרושים. כדי לתמוך בבדיקה ולקבל הערכה נכונה, חשוב להציג לפני הבודק את כל המסמכים הרלוונטיים ואת אביזרי העזר שבהם משתמש הנבדק. לפיכך, רכזו כל מה שרלוונטי – תוצאות בדיקות, חוות דעת רפואיות, הליכונים, כיסא גלגלים, מוצרי ספיגה וכו’ – והקפידו להסביר לבודק את מידת הרלוונטיות שלהם ואת נחיצותם.

• הקפידו על תיאור אמין ומפורט של המצב. שימו לב שהנבדק אינו מנסה להרשים את הבודק ביכולותיו, ושהוא אינו מתאמץ לבצע פעולות שהוא אינו יכול לבצע ללא עזרה בדרך כלל. הנטייה להצליח בביצוע המשימות ולהצטייר כמי שאינו זקוק לעזרה יכולה להטעות את הבודק, ולזכות אותו בפחות נקודות זכות מאלה שהוא זקוק להן בפועל. אתם, מצידכם, אל תמעיטו ואל תגזימו בתיאור יכולותיו של הנבדק. חשוב שתספקו תמונה מלאה, ואל תחששו דברו בגלוי על כל מגבלה או קושי רלוונטי.