הטיפול בדמנציה מגוון ומשתנה בהתאם למגוון המופעים שלה, לקצב ההתקדמות שלה או לסיבות שגרמו לה. במקרה של דמנציה שהופיעה כתוצאה ממחלת אלצהיימר, אין דרך לרפא את המחלה אך ניתן לטפל בחלק מהסימפטומים ולעכב את התפתחות המחלה.
על פי רוב ממליצים הרופאים על שילוב של טיפול תרופתי וטיפולים נוספים – רגשיים, תחושתיים, יצירתיים. אלה כמה מהשיטות לטיפול בתנועה שהתגלו כאפקטיביות, וממומשות על ידי טיפול באמצעות מטפלת סיעודית:
פעילות גופנית נמרצת
פעילות גופנית משותפת מעניקה גם תחושת חיוניות, ערנות וכוח.
מעבר ליתרונותיה הידועים של פעילות גופנית באשר היא, חולי אלצהיימר מרוויחים ממנה ערך מוסף לא מבוטל: להפעלה המבוססת על חיקוי נודע יתרון אצל חולי אלצהיימר, שכן היא משחררת אותם מהצורך ליזום ולהחליט. סדר תרגילים קבוע ומוכר יעניק להם גם תחושת ביטחון.
פעילות גופנית מותאמת היא אמצעי מצוין לפריקת תסכולים ומתחים, בייחוד אם משולבים בה רקיעות רגליים, חבטות במקלות, תנועות היאבקות, השמעת קולות ופעילות נמרצת. הפעילות הנעשית יחד משחררת גם מתחושת הניתוק והבדידות: אפשר לגעת זה בזה, לתת ידיים, ולתרגל נשימות יחד בין התרגילים.
יתרונות נוספים של הפעילות הגופנית:
- חוסר שיפוטיות: בתום הפעילות אין תוצר מוחשי, מה שחוסך את המבוכה והתסכול המלווים פעילויות משימתיות אחרות.
- תחושת חיוניות: הגברת זרימת הדם והפעלת השרירים משפרת את מצב הרוח והערנות.
טיפול בתנועה וריקוד
לתנועה, ובכלל זה לריקוד, יש השפעה מיטיבה על הלוקים בדמנציה.
לתנועה נמרצת הנעשית בצוותא, ובוודאי לריקוד משותף, יש יתרונות רבים עבור קשישים הלוקים בדמנציה:
- קשר לא מילולי: יצירת קשר באמצעים תנועתיים הנותנים מעטפת מגוננת ומכילה.
- ביטוי עצמי: דרך לביטוי רגשי ופריקה של כעסים ותסכול ללא צורך במילים.
- היבט פיזי-נפשי: הרחבת טווח התנועה מפתחת את תחושת החיוניות והביטחון בגוף.
- שייכות חברתית: טיפול קבוצתי בתנועה מבסס תחושת שייכות והנאה משותפת.
מטפלים סיעודיים המוכשרים לעבודה עם חולי דמנציה יכולים לשלב את התנועה כחלק מסדר היום הקבוע, מה שתורם משמעותית לאיכות החיים של המטופל ושל בני משפחתו.