כל מה שלא ידעתם על דמנציה ומחלת אלצהיימר

חדווה שכחה פתאום את שמות הבנים שלה; יעקב איבד את הדרך הביתה כשיצא לטיול הקבוע בשכונה; דוד מביט בצרור המפתחות שלו ואינו יודע למה הוא נועד… מבחוץ קשה להבחין בשינוי, אחרי הכל, נדמה לנו שלפנינו עומד, כתמיד, סבא היקר והאהוב שלנו. אולם, שיחה קטנה מגלה אובדן גדול. האדם הזה, שאנו מכירים כל כך טוב, השתנה: גרעין החשיבה שלו, אופיו, הידע והניסיון שצבר בחייו – כל אלה נעלמים והולכים.
זוהי הדמנציה. תסמונת שנחשבת לאחד הגורמים העיקריים למוגבלות בקרב קשישים ופגיעתה נחשבת לאחת הקשות עבור האדם וסביבתו.

מהי דמנציה?
דמנציה – בעברית "שיטיון" או "קיהיון" – היא אוסף תסמינים של הידרדרות בתפקודים הקוגניטיביים – זיכרון, חשיבה, זיהוי, תפיסה ושיפוט; ושל התפקודים המנטליים – כלומר התנהגותיים ורגשיים. פגיעתה של הדמנציה היא הדרגתית, בקצב ובאופן השונים מאדם לאדם, ועם התקדמותה נפגמת יכולתו של החולה לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם סביבתו, עד למצב של תלות מוחלטת באחרים.

מהם השלבים האופייניים לדמנציה?
הדמנציה מכרסמת בהדרגה במשך 8-10 שנים. נהוג לחלקה לשלושה שלבים אופייניים שכל אחד מהם נמשך כשלוש שנים:
בשלב הראשון, האדם חש בתהליך של ירידה בזיכרון ובלבול. בשלב זה יש ביכולתו של החולה להסתיר את הליקוי. ברמה ההתנהגותית, נוטה החולה להפגין כעס ולעתים אדישות.
בשלב השני, תחול החמרה באובדן הזיכרון, וייפגעו חוש הזמן וההתמצאות במרחב. בשלב זה תהיה פגיעה גם ביכולת השיפוט והסקת מסקנות כמו גם ליקוי בכושר הדיבור וקושי בתכנון תנועה. בשנים אלה יופיעו בעיות התנהגות כמו שוטטות, חשדנות והזיות.
בשלב השלישי, תתרחש פגיעה אנושה בתפקוד: החולה יאבד לחלוטין את הזיכרון והיכולת הקוגנטיבית, ובמישור התפקודי, יאבד את הניידות, את השליטה על הסוגרים, את היכולת התקשורתית ואף את יכולת הבליעה.
יש לשים לב כי לעיתים, תסמינים הדומים לתסמיני דמנציה נגרמים על ידי מחלות שעשויות להיות ניתנות לריפוי, כגון מחלות זיהומיות מסוימות, בעיות מטבוליות (כגון חוסר איזון של בלוטת התריס), חסר תזונתי – כגון חוסר בוויטמין B12, בעקבות חבלת ראש, כתוצאה מתופעות לוואי של תרופות, הרעלות , לרבות עקב אלכוהול או חומרים ממכרים אחרים, ועוד.

מה גורם לדמנציה?

הדמנציה נגרמת כתוצאה ממחלות שונות הפוגעות ברקמת המוח. הנפוצות שבהן:

מחלת אלצהיימר, היא השכיחה ביותר בקרב הסובלים בדמנציה, ומאובחנת אצל 60%-70% מהמקרים. מחלת אלצהיימר גורמת לניוון ואובדן תאים במוח כמו גם שינויים כימיים בהם, המשבשים את תפקודם בהידרדרות הדרגתית לאורך 7-10 שנים. המחלה מופיעה בדרך כלל אצל קשישים ללא סיבה ברורה. ההשערה הרווחת היא ששילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואורחות חיים משפיע עליה. במקרים נדירים המחלה מופיעה בגיל הצעיר ונמצא לה רקע גנטי ברור.

דמנציה וסקולרית, המאובחנת אצל כ- 20% מהסובלים מדמנציה. פגיעתה נובעת מחסימת זרימת הדם בכלי הדם של המוח – אם באופן פתאומי, למשל כתוצאה משבץ מוחי, ואם באופן הדרגתי, כתוצאה מאירועים חוזרים של חסימות בכלי דם קטנים במוח. ניתן לצמצם את הסיכון לדמנציה וסקולרית על ידי איזון גורמי הסיכון לה, כגון יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם, מחלות לב.

דמנציה עם גופיפי לואי, מאובחנת אצל 10%-20% מהסובלים מדמנציה. מחלה זו מתאפיינת בתסמינים הדומים לאלה של מחלת פרקינסון: האטה בתנועות, קישיון שרירים ורעד לא רצוני, ובליקויים קוגניטיביים תנודתיים כמו מעברים חדים בין בלבול לצלילות והופעת הזיות.
בנוסף, דמנציה יכולה להיגרם כתוצאה מחבלות ראש, מהרעלות (אלכוהול, סמים), איידס, טרשת נפוצה ופרקינסון – במקרים אלה, היא עשויה להיות הפיכה.

כמה זה נפוץ?
שכיחות הדמנציה נאמדת ב- 10%-20% בקרב בני 65 ומעלה. השכיחות עולה עם הגיל מכ-25% מבני 70 ומעלה ועד ל-30% בני 85 ומעלה. לעיתים נדירות מתגלה המחלה בגילאים צעירים יותר (מתחת לגיל 60).
הסטטיסטיקה מדברת על 1:6 נשים ו- 1:9 גברים בממוצע שעתידים לחלות במחלה אחרי גיל 65.
בישראל, מספר הלוקים בדמנציה נאמד בכ-140,000. ב-2035, בעקבות העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה, צפויים להיות 349,000 חולים בישראל.

כיצד מאבחנים?
לא ניתן אמנם להשתקם מדמנציה או להחזיר את המצב לקדמותו, אבל ניתן בהחלט לטפל בה ולעכב את התפתחותה. לכן חשוב מאוד לא להתעלם מסימנים כמו אובדן זיכרון, בלבול וחוסר התמצאות, ולגשת להתייעצות ולאבחון.
אבחון דמנציה ואלצהיימר מתבצע על ידי רופא פסיכוגריאטר ועשוי לכלול מספר שלבים. האבחון הראשון מתבצע לרוב באמצעות מבחן המיני מנטל (Mini Mental) – שאלון המורכב ממגוון שאלות הבודקות תפקודי זיכרון, הבנה, התמצאות וריכוז. מטרתו של מבחן זה גם לשלול מחלות דמנטיות אחרות ותופעות בעלות תסמינים זהים. לעיתים, נדרשות גם בדיקות נוירולוגיות מקיפות.
כאשר מופיע חשד לדמנציה, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לבדיקה ראשונית ולאחר מכן לאבחון באחת ממרפאות הזיכרון הרב-תחומיות, הנמצאות בסמוך למרבית בתי החולים.

הטיפול באלצהיימר
מחלת אלצהיימר היא, כאמור, מחלה חשוכת מרפא. אולם קיימות תרופות המקלות על תסמיניה ואף מעכבות את התפתחותה. בנוסף, גירוי קוגניטיבי נמצא יעיל במידה זהה לפחות ליעילותן של התרופות. על כן, ההמלצה היא לשלב בין טיפול תרופתי לפעילויות קוגניטיביות כגון יצירה, כתיבה, האזנה למוסיקה, משחקי חברה וזיכרון, פעילות גופנית וכן השתתפות בקבוצות תמיכה לחולים.

 

למידע נוסף וייעוץ חינם השאירו פרטים והמומחים שלנו יחזרו אליכם בהקדם.
Please leave this field empty.

זה לא סתם בלבול רגעי

לכולנו, בוודאי בגיל הזיקנה, יש רגעים של שכחה ובלבול »

לזכור ולשכוח

מה קורה כאשר זיכרונות העבר מתעוררים מחדש? »