בני משפחה ומטפלים של חולים דמנטיים נתקלים לא פעם בתופעות שמתקבלות בסלחנות אצל ילדים, אך באדם מבוגר קשה מאוד להכיל אותן לאורך זמן. איך מתמודדים עם דמנציה אצל אדם קרוב

חוסר שקט והתנגדות לשיתוף פעולה, עד כדי תוקפנות ואלימות, הן תופעות שכיחות בקרב הלוקים בדמנציה, שזיכרונם נפגע והם מתקשים לתקשר כפי שתיקשרו בעבר. על אלה נוספים קשיים בתפקוד היומיומי כמו אכילה לא נאותה או אכילת יתר, התלבשות לא מותאמת או התפשטות בציבור, שוטטות מסוכנת, התבודדות והימנעות מחברה, אגרנות כפייתית, החבאת פריטי מזון ועוד.
זה לא קל, זה שובר את הלב, וכן, זה גם מרגיז לפעמים. אבל אין ברירה אלא לטפל באהובים באופן הטוב ביותר, ולהביא להם מזור ברגעי חסד של שמחה והקלה. מה יכול לעזור?

1. להבין ממה נובעת ההתנהגות

הדמנציה משבשת את יכולת השיפוט והשליטה העצמית. במקרה של דמנציה פרונטלית, הפוגעת באזור במוח שאחראי על ההתנהגות, אובדים המעצורים והשליטה, והעכבות מוסרות; אין עוד תוקף או מודעות לחוקים ולנורמות חברתיות. ההכרה בגורמים להתנהגות החריגה עשויה להקל מעט על ההבנה והחמלה ולסייע במציאת דרכי התמודדות:
• קושי להתבטא, לדבר (דמיינו את עצמכם מגיעים לארץ זרה, שאינכם מכירים את שפתה ומנהגיה. כך פעמים רבות מרגיש הלוקה בדמנציה).
• תסכול מתמשך הנובע מהקושי בתקשורת.
• כאבים שונים, שהחולה אינו מבין מה מקורם ואינו יודע להסבירם.
• חרדה ותלות הנובעות מהבלבול וחוסר ההתמצאות.
• תרופות לא מתאימות.
• תחושה של פחד או השפלה.
• הזיות ומחשבות שווא.
• קושי להתמודד עם שינויים ומעברים – רעשים, טעמים, מעבר ממקום למקום.
• קושי מיוחד במפגשים משפחתיים.

2. ליצור סביבה רגועה ומותאמת

צרו סביבה ידידותית בשלב הראשון והשני למחלה החולים עדיין יכולים לקרוא, לכן מומלץ להשתמש בשלל דרכים שיסייעו לשמור על שגרה: להכין שלטים עם ציורים, פתקים על חפצים, ספר טלפונים ליד הטלפון, לוח שבועי, וכן לנהל יומן ולהציב במקום מרכזי קערה גדולה לחפצים קטנים ושימושיים הנוטים ללכת לאיבוד.
השתמשו במוסיקה. מוסיקה נמצאה כבעלת השפעה נפלאה על חולי דמנציה, מאחר שקליטתה מתרחשת בכל אזורי המוח. מומלץ להשמיע מוסיקה כרקע לכל שלבי היום: להרגעה, להתארגנות לקראת פעילות, כחלק מטקסי הבוקר. מומלץ לבחור מנגינות שקטות או שמחות, ולמצוא שירים אהובים מהעבר.
הימנעו מגירויים מיותרים. למשל, טלוויזיה. במקרים רבים, החולים מתקשים להבין את התכנים המוקרנים מולם או שהם מבלבלים בין המסך למציאות. מומלץ להוציא את הטלוויזיה מהבית, או לפחות לפקח על הצפייה בה.

3. למנוע מראש התנהגויות חריגות

שמרו על תחושת ביטחון והעבירו מסר ברור שיש מי שמלווה, שיש על מי לסמוך.
צמצמו דרישות והשתדלו ליצור שגרה נטולת מתחים.
כשיש לבצע מטלה – חלקו אותה למספר שלבים והציגו כל שלב בנפרד באופן רגוע. הגישו עזרה במקרה הצורך.
תנו משוב חיובי ושבחו כל עשייה, גם אם נראית שולית.
חפשו תמרורי אזהרה כמו חוסר שקט ועצבנות. נסו להגיב לפני שהמצב מחמיר.
מצאו פעילויות שמעניינות את החולה, כולל טיולים מחוץ לבית.
הקפידו לבצע בדיקות שגרתיות ולדווח לרופא המטפל על כל שינוי במצב הגופני.
פנו לעזרה מקצועית במידת הצורך.

4. להיות מוכנים ברגע האמת

גייסו סבלנות. לספור עד עשר, לנשום עמוק…
היו ערים לקושי וכבדו את בקשותיו של החולה.
לא הצליח? הסיחו את הדעת בכל אמצעי יצירתי: נסו לעבור נושא, להציע לעשות משהו שונה, לטייל בחוץ, לשתות משהו, לשמוע מוסיקה.
נתקלתם בהתנגדות? בדקו האם הפעולה שרציתם לעשות אכן חיונית ברגע זה ממש. השתדלו להימנע ממאבקים.
גילויי אלימות? אפשרו מרחב בטוח לפרוק את המתח.

 

למידע נוסף וייעוץ חינם השאירו פרטים והמומחים שלנו יחזרו אליכם בהקדם.
Please leave this field empty.

סוכרת? ממש לא סוף העולם

סוכרת אינה רק מצב פיזי, היא הזמנה לשינוי תודעתי באורח החיים »

מקדימים תרופה לסוכרת

כמעט 15% מבני 65 ומעלה בישראל סובלים מסוכרת »