כשאבא חוזר להיות ילד…

איך מתמודדים עם הורים מבוגרים, שלפתע נעשים תלויים בילדיהם הבוגרים ?

זה יכול לקרות לפתע, בעקבות מחלה, משבר או אובדן, וזה יכול להיות סופו של תהליך מתמשך: אנשים רבים באמצע החיים – המנהלים זוגיות, קריירה, חיי משפחה וחברה – מוצאים את עצמם מטפלים בהוריהם המבוגרים כאילו היו ילדיהם.
מדובר בחוויה רגשית קשה לשני הצדדים: ההורים, החווים ירידה בתפקוד הפיסי והקוגניטיבי, כואבים את אובדן הכישורים ואת הצורך בתמיכה דווקא מילדיהם, שעד לא מזמן נתמכו על ידם; הילדים, מצידם, מאבדים את מקומם כילדים להוריהם: בניגוד לטיפול בילדים קטנים, הטיפול באדם מזדקן מתאפיין בתלות שרק הולכת וגדלה. הילדים, ההופכים להיות הגורם הסמכותי בקשר, מתמודדים לא רק עם התפקיד התובעני של המטפל, אלא גם עם אובדן התמיכה ההורית שקיבלו בעבר.

הסיטואציה מעלה התמודדויות מסוגים שונים:

מפגש קרוב עם הקושי: ילדים המטפלים בהוריהם המזדקנים נתקלים לא פעם ברגשות והתנהגויות שליליים של ההורים. הם נאלצים לספוג את הכאב, הכעס, התסכול, הדיכאונות והחרדות של ההורים.
פחד מהעתיד: השהות במחיצת הורה מזדקן שאיבד את עצמאותו עלולה לעורר ב"ילד" חרדה באשר לעתיד ופחד מפני הזדקנותו שלו.
קושי בחלוקת המשאבים: הטיפול מצריך השקעה של משאבים רבים – זמן, פניות רגשית וכסף. הדבר עלול להקשות ולפגוע בתחומי חיים אחרים של הילדים, כמו גם לעורר רגשי אשם והתחשבנות בין האחים.
קונפליקטים משפחתיים: המצב המשברי והצורך בחלוקת תפקידים חדשה הם קרקע פורייה להתעוררות מתחים, הן בין ההורים לילדיהם והן בין האחים. אלה יכולים להיות קונפליקטים חדשים, הנובעים מהצורך בלקיחת הסמכות וקבלת החלטות לגבי אופן הטיפול בהורה, או קונפליקטים בלתי פתורים מן העבר שצפים ומתעוררים מחדש.
לצד הקשיים הגדולים, טמונות במצב הזה גם הזדמנויות: הזדמנות להתפתח, לגדול, לקבל את ההורה כאדם מורכב ולהחזיר לו בנתינה, כפי שנתן הוא לאורך השנים; הזדמנות לאינטימיות והתקרבות ביחסים בתוך המשפחה מתוך תחושת שותפות, ואפילו הזדמנות לסלוח ולהתגבר על משקעי העבר.

מה יכול לסייע בהתמודדות?

קודם כל, להכיר בקושי: ההבנה והקבלה של הקשיים המתעוררים הן מצד ההורים והן מצד הילדים היא צעד ראשון להתייחסות רגישה וקשובה יותר זה לזה.

לשים גבולות: חשוב שהילדים יכירו במה שהם יכולים לעשות למען הוריהם וגם במה שאינו אפשרי עבורם, ויציבו גבולות מבלי להיבלע בתפקיד המטפלים. אם תפקודו הקוגניטיבי של ההורה תקין, גם הוא יכול להתחשב ולעזור לילד לשמור על עצמו ועל גבולותיו.
להגדיר ציפיות: הן בין ההורים לילדים והן בין האחים לבין עצמם, חשוב להגדיר את תחומי קבלת ההחלטות ומהי מידת מעורבותו של כל אחד. לעיתים יסתבר שבתחומים מסוימים עדיף לערב גורם חיצוני.
לשמור על דיאלוג ושיתוף: היפוך התפקידים הוא שינוי מטלטל. חשוב לאפשר שימור, חלקי לפחות, של המצב הקודם, הבריא. לפיכך, יש לשתף את ההורה ככל האפשר בקבלת ההחלטות בנוגע לטיפול בו, ולהניח לו להיות עצמאי בתחומים שבהם הדבר מתאפשר.

לבקש עזרה ותמיכה –

מהמשפחה הרחבה – שיתוף המשפחה הרחבה יכול להיות מקור כוח אמיתי ומקל עבור ההורים והילדים המתמודדים.
מגורם מקצועי בתחום בריאות הנפש – ייעוץ פסיכולוגי אישי או משפחתי יכול לתמוך ולחזק בהתמודדות עם קונפליקטים המתעוררים במהלך הטיפול.
מגורם מקצועי בתחום הגיל השלישי – מומחים בתחום, המכירים את המצב על כל מורכבותו, יכולים ללוות ולהציע פתרונות מעשיים לכל בעיה והתלבטות.

למידע נוסף וייעוץ חינם השאירו פרטים והמומחים שלנו יחזרו אליכם בהקדם.
Please leave this field empty.

סוכרת? ממש לא סוף העולם

סוכרת אינה רק מצב פיזי, היא הזמנה לשינוי תודעתי באורח החיים »

מקדימים תרופה לסוכרת

כמעט 15% מבני 65 ומעלה בישראל סובלים מסוכרת »